1, קל לא נמצא במקורות הקדומים.

— הָפע', מוּפָז, — של פָּז: ויצפהו זהב מוּפָז2 (מ"א י יח). — ובסהמ"א: שהוא הסגוליי הנמדד עם השכל ע"י המשל סגולה או שלמות עם זולתו פחות השלמות עם רב השלמות בזהב עם המופז שהוא המזוקק שבעתים (אירירי, שער חכמים ז פז). —  וע"ד השלמים, °מָפְזָז, ואמר הפיטן: טירת מצוקי נעזזים תואר איתני חרוזים טכס זרועי מפזזים קורות בתינו ארזים (ר' שמעון בר יצחק, אהוביך, יוצ' שבת חוהמ"פ).

— קל, *פּוֹזֵז, — טהור כמו פָז3: מהו מפזז שהיה הזהב המסונן שהיה עליו (על דוד) קולו פוזז (מד"ר במד' ד).