* 1, פ"ע, — התעקם, הביט בעקום, העין פָּזְלָה, schielen, loucher; to squint: עד שלא עלה עליה עול עיניה שוות עלה עליה עול עיניה שורות והיא מתחלפת פוזלת ומסתכלת בעול וכו' אותם ב' שערות שהיו זקופות שנכפפו ועוד עינים מן העול שנפלו (פסיק' רב' יד).
1 [לא הֻצַּע כל פרוש מתקבל למקור המלה, ובאמת אין לה יסוד אחר אלא במקום המובא מפסר"ב. ור' מאיר אי"ש העיר שם למלה פוזלת, וז"ל: לא איתפריש לי והז"א פי' עיניה שורות מביטים לכאן ולכאן והיא מתחלפת פוזלת שאין העינים מסתכלים בשוה אלא בחילוף פעם בזו ופעם בזו ורמז על הערוך ערך פליא. וז"ל הערוך שם בילמדנו ויקחו אליך פרה וכל שעה היא חזיא ומפליא בעינא, שנראה שהיא היא המסופר כאן, עכ"ל. ואפשר להבין את המלה שנפלו (פסיק' רב' יד) כנפע' מן פלה, לשון הפליה לצד ואין יסוד לתקונו של בעל זרע אפרים שהגיה: שנפזלו, ולא לגרסת ד"פ: שכפילו, ושאפילו במקום פוזלת עקר הנוס' היה: פּוֹלֵת, מַפְלָה את עיניה ואולם הנכון כנראה: זולפות, עי' פלבל, הערה.]