°, ש"נ, מ"ר פְּחִיתֻיּוֹת, — א) התמעטות, Verminderung, Beschädigung; réduction, endommngement; diminution, damage: וכן הדין אם נפחת המשכון ויש מחלוקת ביניהן כמה שיעור פחיתותו טוחו"מ עב כה, וכן בש"ע שם. — ב) מדת מי שהוא פָחוּת ומועט במדה במספר ובערך, Wenigkeit, Niedrigkeit; petitesse; smallness, baseness: ותקראנה המדות החשובות מעלות המדות והמדות המגנות פחיתות המדות רמב"ם, מלות ההגיון יד הלא תראה חסרונך ופחיתותך בדבר הזה ר"י א"ת, חו"ה, חשבון הנפש ג. לא נשאני לעמוד לפניך סכלי בפחיתות ערכי ומיעוט ידיעתי בגדולתך ורוממותך שם שם. לנצח חברו בשחוק הקוביא עם מה שיש בו מהגריעות והפחיתות וענג הנצוח בלי ספק הוא שכלי ר"א בן חסדאי, מאזני צדק לאגזלי, 13. מי שירצה לקנות הפילוסופיא הטהורה יטהר מדותיו מן הפחיתות העתקות ממאזני צדק לאלגזלי, אוצר נחמד ב קצז. לפי שסבת החוטא היא בסבת הנכשל בדרך מישור שאין בה לא אבן נגף ולא עקלקל כי הסבה ההיא היא באמת למיעוט השגחתו בהליכתו לא לפחיתות הדרך ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, ויצא כז:. כי העצל לא יבואהו פחיתותו מפני שאין רצונו ותאותו בדברים שמשתדל החרוץ עליהם כי כל האדם ירצה ויתאוה כל ההשגות אבל מספיק לו בתאוה ההיא הפחותה שם, שופט', קסו:. ומהם כתות חשובות יבחינו פחיתות המדור הזה הנמאס וגריעות אחריתו ובהרגישם נפשם היום שקועה ברבבות הבלים יריק לבבם ידע' בדרשי, פרדס א, אוצה"ס ג. כי לפי גודל מעלתו ורוב פחיתותי וחסרוני ימצא בי ערות דבר ויוציאני חוצה מהיכלו ריקנטי, אבן יקרה א, כו:, וירא. אמר החכם לכסיל המבזהו מפחיתות  משפחתו אתה מום משפחתך ומשפחתי מום בי משלי חכמים סי' 84, בס' דרך טובים לאדלמן. הנה הם מכריזים אולתם ופחיתותם במה שהם חולקים על התורה ר"י עראמה, יד אבשלום על משלי יב, ד"ה אדם ערום. יאמר א"כ בעל מאמרנו ארץ מאפליה הוא החומר העכור עשה יעשה לו כנפים להתעלות בקבלת צורת הדומם והצומח והמרגיש שלשתן ארץ ארץ ארץ לפחיתותן ועכירותן ר"י מוסקטו, נפוצות יהודה יג. — ועל ממשלת הַפְּחוּתִים: ואם פחיתות הראשות הוא אשר יתמנו בו הממונים על המדינה בהנחת המסים על צד שיגיע קבוץ הממון לראש הראשון יהודה מסיר ליאון, נפת צופים ב יז, 105. תכלית ההנהגה הקבוצית החרות ותכלית פחיתות הראשות קבוץ הממון ותכלית טוב הממשלה המעלה והחזקת הנימוס ותכלית האחדות הכבוד שם 107. — ג) מדה פְחוּתָה במוסר: Laster, Untugend; vice; vice: אמנם המעלות הן ב' מינים מעלות המדות ומעלות השכליות וכנגדן ב' מיני פחיתות ר"ש א"ת, ח' פרקים להרמב"ם ב. הנה הותרנות מצוע בענין שתארנו והחסרון בזה יקרא פחיתות וכו' כי החקירה ביותר והדקדוק הרב בהוצאות היא פחיתות ר"י כספי, קצור המוסר, כ"י וטיקן, מאמ' ד. היתרון והחסרון הם פחיתות והמצוע הוא הטוב ר"י מוסקטו, נפוצות יהודה יג. האכזריות פחיתות גדולה והפכית אל החסד והחמלה רי"א מודינא, צמח צדיק יג. שמודעת זאת שכל משורר הדוחק דבריו בעבור המשקל לפחיתות יחשב לו עמנואל פרנשיס, מתק שפתים, מק"נ, 30. — ומ"ר: והנה רוב הפחיתיות והחסרונות שרשם והתחלתם מחסרון השכל אמו"ר לראב"ד, ו ב, 94. אמנם הנהגת האדם נפשו היא שיפנה אותה אל המדות הנכבדות ויסיר ממנה הפחיתיות רמב"ם, מלות ההגיון יד. וכן הפחיתיות מהן פחיתיות שכליות בסבלות ומעוט ההבנה ודוחק התבונה ומהן פחיתיות המדות כרוב התאוה והגאוה וכו' ר"ש א"ת, ח' פרקים להרמב"ם ז. מפני שהקנינים והמדות נתחזקו ונתישבו אם מעלות אם פחיתיות הוא, פרוש הרמב"ם לאבות א יד. כן א"א שיולד האדם שלם בכל המעלות והשלמיות ולא חסר בכל הפחיתיות והחסרונות ר"י אלבו, העקרים א ח אין בכל המדות הפחותות מדה פחותה כמו הכזב והעוני והוא כולל כל הפחיתיות ר"ש בן וירגא, שבט יהודה, הנובר, 122. שהאהבה ראש המעלות יען תבטל ותסיר הגאוה ראש לכל הפחיתיות ותזכך הלב ותשים האוהב מוכן לכל זריזות ונקיות רי"א מודינא, צמח צדיק א — ד) הפחתת כבוד, עלבון וגנאי, Beleiàigung; offense, injure; offence, insult: עורבא פרח לשון גנאי ופחיתות היא כלומר דעת זו דעת נערים ששוחקין בעורבין ר"ת, ביצ' כא.. — וכן נוהג בדבור הצרוף פְּחִיתוּת כָּבוֹד במשמ' זו.