*, ש"נ, מ"ר פִּטָּרִיוֹת, פטוריות, — א) מין ממיני הכמהין, ונוהג כיום כשם לסוג הכמהין והפטריות בכלל1, (e.Art) Pilz, Schwamm; champignon; fungus, mashroom: על המלח ועל הזמית ועל כמהין ופטריות אומר שהכל (ברכ' מ:). החותך מן האדם ומן הבהמה וכו' ושאר כל ירקות שדה חוץ משמרקעים ופטריות וכו' צריכין מחשבה והכשר (עוקצ' ג ב). פטרייות אסורות מפני סכנת נפשות (תוספת' תרומ' ז יו). אל כל תבואת זרעך דבר שהוא נזרע ומצמיח יצאו כמהין ופטריות שאינן זרעות ומצמיחות (ר' יוחנן בשם ר' סיסיי, ירוש' מעשר' א א).
1 [בפרוש המיֻחס ל רב האי גאון, עוקצ' ג ב, אפשטיין, 143: ושמרקעין ופטוריות פ' כדגרסינן: (שבת ל:). לענין ליגלג עליו אותו תלמיד נפק ואחוי ליה כמהין ופטריות ושמם פוטר فطر; וכן הרמב"ם: ופטריות אלפטר الفطر (פטריות בערב'). ופטוריות כן גם בהוצאת לוֹ,מתניתא דבני מערבא) ובסור' פֶּטוֹרְיָתָא, היא הנכונה, ולא פִּטְרִיָּה כבדבור היום. וגם צורת הרבוי פַטַארִי בערב' فطارى מורה על פִּטְרִיוֹת, פִּטָּרִיוֹת בעבר', וגם בפרוש רסע"ג, ברכ' מ: מנֻקדת הטית קמץ.
ומכאן גם פרוש השם. אין גם פּטֹּרֶת זו אלא כמו פְּטוּרֵי ציצים, פְּטוֹטֶרֶת התאנה: גבעול קטן הפורץ ובוקע (פוטר) מן האדמה או מגזע העץ. וכנראה אותה המלה פִּטֹּרֶת במשמ' מטה, שבט, ובמשמ' שבט ומטה בעם היא פטרת (פִּטֹּרֶת) בכתבת הכנענ' באבוט (Abydos) שבמצרים בפטרת (ז"א בשבט, בדגל) עבדמנקרת. ואין לראות כאן, כדעת אחדים, את השם פְּטִירָה במשמ' פרידה מן העולם, שהרי שמוש זה לא נולד אלא כמה מאות שנים אחר כך.]