פָּטַם

*, קל לא נמצא, אלא בינ' פָעוּל, עי' *פָּטוּם.

— פִע', *פִּטֵּם1, — א) *פִּטֵּם את הבהמה, האכיל אותה עד שהשמינה, mästen; engraisser; to fatten, cram: פרה שפיטמה בכרשיני עבודה זרה ירדה לגינה שזיבלה בזבל עבודה שרה יבור (תוספת' ע"ז ו א). לקח איל אחד בסלע ופיטמו והרי הוא יפה שתים כשר יביא סלע מביתו (שם כרית' ד ט). ראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לע"ז (ב"ב קט:, ומעין זה במד"ר במד' כא). פוטיפר הוא פוטיפרע פוטיפר שהיה מפטם עגלים לע"ז פוטיפרע שהיה פורע עצמו לע"ז (מד"ר בראש' פו) . שהיתה אשתו משתי משפחות משבט יוסף שפטפט ביצרו ובאה מצד אחר מיתרו שפיטם עגלים לע"ז (מד"ר שמות ז). — ובאותה משמ' פִּטֵּם את האדם: שמוני נוטרה את הכרמים מאכלת ומפטמת לנביאי הבעל והאשרה (מד"ר שה"ש, אל תראוני). ד"א וכו' זה צדקיהו המלך וכו' שמוני נוטרה את הכרמים שהיה מפטם לפשחור בן מלכיה וחבריו (שם שם). — ובהשאלה על הצמח: ומה רביבים הללו יורדים על עשבים ומנקים אותם ומפשפשים אותם ומפטמים אותם (ספרי דבר' שו). מה שעירים הללו יורדין על הדשאים ומדשנין אותם ומפטמין אותן (מדרש תנאים, הופמן, דבר' לב ב). — ובסהמ"א: הוציא עליה והשביחה כגון שפטמה הרי השבח של גנב (שו"ע חו"מ שנד א) . — °מְפַטֵּם, ש"ז, מי שמלאכתו לְפַטֵּם בהמות: השם בהמה על המפטם להיות מפטם אותה והשכר לאמצע וכו' היו למפטם בהמות אחרות שמפטם אותם עם זו השומה אצלו וכו' (רמב"ם, שלוחין ושותפין ח א) . — ב) *פִּטֵּם את הקטרת, מזג אותה על ידי תערבת חמרים, zurechtmischen; mêler, composer; to mix: שלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא ומפטמין כיוצא בהן אלא שאין בקיעין במעלה עשן (תוספת' יוה"כ ב ו). והיו יודעין לפטם כמותן ולא היו יודעין להעלות עשן כמותן (יומא לח.). המפטם את הקטורת במתכונתה הרי זה חייב (תוספת' מכות ד ב) . פיטמה חציים כשירה שילשים ורבעים לא שמענו (ירוש' יומא ד ה). מותר הקטרת אחת לששים או לשבעים שנה היו מפטמין אותה לחצאין לפיכך יחיד שפיטם לחצאין חייב (כרית' ו:). — *פִּטֵּם בשָׂמים: מכתשת היתה במקדש ושל נחושת היתה ומימות משה היתה והיתה מפטמת את הבשמים נתפגמה והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים ותיקנוה ולא היתה מפטמת כמו שהיתה נטלו את תיקונה והיתה מפטמת כמו שהיתה (ערכ' י:). — *וכן פִּטֵּם את השמן: והמפטם את השמן והמפטם את הקטורת והסך בשמן המשחה (מכות ג ב) . אין מפטמין שמן שביעית אבל לוקחין שמן ערב מכל מקום לסיכה (תוספת' שביע' ו יג). המפטם את השמן ללמוד בו או למוסרו לציבור פטור (כרית' ה.). מה שמן זה חלק על ידי שאת מפטמו את מריח בו כמה ריחות כך הפסוק הזה את דורש ומוצא בו כמה טעמים טובים (ר' שמואל בר נחמן, מד"ר שה"ש, מה יפו). — ובסהמ"א: וזה פלטיאל חריף מפטם בשמים ולמד כל הרפואות (קטע מכ"י פרמה אדות פלטיאל שאח"כ נתגדל וניתן לו רשות לביהמ"ק, JQR. NS. I. 79-80). מה עשה המלך עמד ודיבק בנו אצלו וכו' ופיטם מאכלו ומשקהו וכל כלי תשמישו ומרכבתו (יקותיאל הרופא, בית מדות, מעלת ידיעת האל, 5). — °ובהשאלה, פִּטֵּם את המלה, הדגיש אותה במבטא2: וכן הגעיה והיא כמו הטפחה תחת התיבה אינן לא טעם ולא משרת אלא לפטם את המלה להתיז בדרבן (הורית הקורא, דרנבורג, 90). 

— פֻע', בינ' *מְפֻטָּם, מפוטם, — שפִּטְּמוּ אותו: אשקך מיין הרקח זה התלמוד שמפוטם במשניות כרקח (מד"ר שה"ש, אנהגך). ואלו היה יודע בעז שהקב"ה מכתיב עליו ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותותר עגלות מפוטמות היה מאכילה (שם רות, ויאמר לה בעז).

— הִִתפ', *הִתְפַּטֵּם, נִתְפַּטֵּם, — נעשה שמן ע"י פִּטּוּם: כסוסים נתפטמו ישראל באותה שעה (ר' יוסי ור' שמעון, מכיל' בשלח, ויסע משה, סוף פ' ג). ומה אם להסגר בתיבה י"ב חדש היו באים מאליהן להתפטם3 מבשר גבורים על אחת כמה וכמה (מד"ר בראש' לב.). — ובסהמ"א: ותשקינה את אביהן יין מתפטמות להתעורר ליצר הרע באכילה ובשתיה (זהר, מדרש הנעלם בראש' קט:). אברויי כמו להברות את דוד כלומ' לעשות דבר לאילן שיתפטם ויתחזק (ר' שלמה בן היתום, פירוש מסכת משקין, 5). ויעזר לטחון המאכל ולהוריד השמרים מן הבטן אל המעים ויתפטם הגוף ויתחזק (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ה ג). 



1 [מן הארמ'. עקר משמ' הפעל, היה עבה ושמן, ובפִע' עשה שָׁמֵן, השמין את פלוני וכן בסור' ובארמ' בכלל פָּטְמָא, פּוּטָמָא שמנות, פַּטֵּם כמו פִּטֵּם בעבר', ועי' פִּטּוּם, הערות.]

2 [ע"פ פטומי מלים בלשון החכמים, ועי' פִּטּוּם, הערה.]

3 [המפרשים פרשו: מוכרי כדים, כאלו היה כתוב פטסין.]

חיפוש במילון: