פֶּטֶר

ש"ז, מ"ר סמ' *פִּטְרֵי, — א) תחלת פתיחה ויציאת דבר1, בפרט פֶּטֶר רֶחֶם, מה שיוצא בתחלה מהרחם, הבכור שנולד בראשונה, Erstgeburt; premiere-né; first born: קדש לי כל בכור פֶּטֶר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא (שמות יג ב). על כן אני זבח ליי' כל פֶּטֶר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה (שם שם יה). ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פֶּטֶר רחם מבני ישראל (במד' ג יב). ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פֶּטֶר רחם למען אשמם (יחזק' כ כו). — ובתו"מ: אמר הקב"ה כלום אשכח עולות אלים ופטרי רחמים שהקרבת לפני במדבר (ריש לקיש, ברכ' לב:). — ובסהמ"א: שבכור איש יקרא בכור און ובכור האשה יקרא פטר רחם (ר"א הקראי, ג"ע, דיני ירושה ב). — ואמר הפיטן: אוני פטרי רחמתים בתקת במשולי חמורתים (ינאי, קרוב', זולאי, פח). און כל פטר רחם בהכות רם באהלי חם גדול על עמו רחף ורחם (ר' שמואל, קדושתא ויהי בחצי הלילה, גנזי שכטר ג, 24). — °ובלא מלת רחם הבור בלעה פיטרי יהירים אשר בשרם בשר חמורים ונבדלו בחוּרים ניני הורים (אלעזר בירבי אבון, קול אביב, ידיעות מכון שוקן ה, רפד). — פֶּטֶר חמור, פֶּטֶר שֶׂה, פֶּטֶר שור: וכל מקנך תזכר פֶּטֶר שור ושה וּפֶטֶר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו (שמות לד יט-כ). — פֶּטֶר שגר בהמה: וכל פֶּטֶר שגר בהמה אשר יהיו לך הזכרים ליי' (שמות יג יא). — ובתו"מ: שה אחד של בן לוי פטר כמה פטרי חמורים מישראל (ר' חנינא, בכורו' ל:). מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים (הוא, שם ה:). בישראל שהיו לו עשרה ספק פטרי חמורים בתוך ביתו שמפריש עליהן שיין ומעשרן והן שלו (שם י.). — ואמר המשורר: לו נמכרתי בקשיטה אל עקר אותי לא תפדינה לו אהיה פטר לחמורם לא תפדוני לי תערפנה (עמנו', הה לזמני, שירמן איטל', קסב). — ב) °פֶּטֶר מַיִם, כמו פֶּרֶץ מים2כפטר מים הלכים הלוך ונטש כן אשה רעה תרבה רעתה (ב"ז ב"ס כה לג).



1 [בעקרו: פריצת הרחם, וכן נקרא אף האיל או הכבש ההולך בראש העדר: הַפֹּרֵץ. עי' שם, הערה. ועי' בהערות ל־פִּטּוֹר, א. פּטר. וכן בערב' פַטְר فطر הוא סדק, בקיעה.]

2 [עפ"י פּוֹטֵר מים (משלי יז יד).]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים