1, פ"ע, יִפְטַר, — פָּטַר מִפְּנֵי פלוני, השתמט מלפני פלוני, נטה הצדה, וכדו',  entschlüpfen; s'échapper; to slip away:  ויבקש שאול להכות בחנית בדוד ובקיר וַיִּפְטַר מפני שאול ויך את החנית בקיר (ש"א יט י). — ואמר בן סירא: בעת מפקד אל תתאחר פטר לביתך ושלם רצון (ב"ס גני' לה (לב) יא). — ואמר הפיטן: אערוך שוע ולא אפטר בניב המפטר (ר"א הקליר, אפיק, תפלת גשם).

— נִפע', *נִפְטַר, — א) כמו קל, נפטר לשלום, בשלום: היה ר' יהושע מתיירא שמא יקפחנו על שוקיו סוף נפטר ממנו לשלום (כלה רבתי ט). והוא (אברהם) רואה לבן בנו עע"ז ומגלה עריות ושופך דמי' מוטב לו שיפטר בשלום (מד"ר בראש' סג). — ב) נִפְטַר ממצוה, השתמט ממנה,  sich entziehen; se soustraire; to withdraw from:  ושמרתם את מצותי ללכת בהם ולא ליפטר מתוכם (ספרי דבר' לד). לא יראה שאתה רואה ליפטר לך (שם קלא). ג) ובמשמ' הלך לו, הלך לדרכו, יצא: וכשיהיו בעלי דינים עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין (יהודה בן טבאי, אב' א ח). אמר הקב"ה צדיק זה בא לבית מלוני יפטר בלא לינה (סנה' צה:). כיון שאחד מתחייב לחבירו אמר לזה שבידו תן המנה לחבירך ואם לאו אמר להם חילקו מה שעליכם והפטרו לשלום (אדר"נ לג). — ובסהמ"א: ואחר כך יקרא תהלה לדוד מיושב ויתחנן כפי כחו ויפטר למעשיו (רמב"ם, תפלה ז יז). — ובצרוף נִפְטַר וְהָלַךְ לו: מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה והעלוהו לעלית בית אבטינס והשביעוהו ונפטרו והלכו להם וכו' (יומא א ה). על ג' דברים עלה הלל מבבל טהור הוא יכול יפטר וילך לו ת"ל וטיהרו הכהן (ירוש' פסח' ו א). אחרונות (ברכות אחרונות) דומה לעבד שקבל פרס מרבו ונפטר והולך לו (ר' חנינא, ברכ' לד.). — ונִפְטַר פלוני מחברו או מביתו, עזב אותו, הלך ממנו על מנת שלא לשוב: אף אליהו לא נפטר מאלישע אלא מתוך דבר של תורה (ירוש' ברכ' ה א). לא יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרו (מרי בר ר"ה, עירוב' סד., ודומה לזה בירוש' ברכ' ה א). ההולך אחרי רבי אינו רשאי ליפטר מאחריו2 עד שיטול מנו רשות (ד"א רבה ד). לעולם אל יפטר אדם לא מאצל רבו ולא מאצל חבירו אלא א"כ נפטר ממנו ונוטל הימנו רשות (שם ה). הנפטר מרבו בין כשהוא גדול בין כשהוא קטן יאמר לו הריני נפטר (כלה רבתי ז). הנפטר מחבירו בין גדול בין קטן צריך ליטול ממנו רשות (מד"ר בראש' מז). כיון שהגיע זמנם להפטר אמרו מקום שנתקבלנו בתוכו אנו מניחים אותו ריקם (שם שה"ש, סמכוני). בשעה שהתינוקות נפטרין מבית רבן בת קול יוצאת ואומרת להם לך אכול בשמחה לחמך (ר' הונא בר' דר' אחא, שם קהל', לך אכול). — ד) ובמשמ' לקח ממנו ברכת פרידה,  sich verabschieden, Abschied nemen; prendre congé; to take leave, to bid farewell:  הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום (ר' אבין, ברכ' סד.). משל לתלמיד הנפטר מרבו אם חוזר לאלתר דומה לכלב ששב על קיאו (ר' מרדכי, יומא נג:). למדתנו רבינו תלמיד שנפטר מרבו ולן באותה העיר צריך ליפטר ממנו פעם אחרת (ר' יונתן בן עסמיי ור' יהודה בן גריס לרשב"י, מו"ק ט.). לעולם אל יפטר אדם לא מאצל רבו ולא מאצל חבירו אא"כ נפטר ממנו ונוטל הימנו רשות (ד"א רבה ה). — וְנִפְטַר מן השכינה: פעם אחת היה אברהם מדבר עם הקב"ה באו מלאכי השרת לדבר עמו אמר להן ניפטר מן השכינה שהיא גדולה מכם תחלה ואחר כך אני מדבר עמכם כיון שדיבר עם הקב"ה כל צרכו אמר לפניו רבון העולמים צריך אני לדבר א"ל היפטר3 בשלום הדא הוא דכתיב ויעל אלהים מעל אברהם (מד"ר בראש'' מז). וכיון שנפטר אברהם אבינו מן השכינה בא והשתחוה להן (ד"א רבה ד). — ומן המת: הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום (ר' לוי בר חיתא, מו"ק כט.). — ה) נִפְטַר פלוני מן העולם, הלך לעולמו, לשון יפה תחת מֵת,  hinscheiden; décéder, mourir; to pass away, to die:  א"ל (ה' למשה) תן תורגמן ליהושע להיות שואל ודורש ומורה הוראות בחייך, כשתפטר מן העולם לא יהו ישראל אומרים בחיי רבו לא הורה ועכשו הוא מורה (ספרי במד' קמ). משל למה הדבר דומה למלך שהיתה אשתו נפטרה מן העולם היתה מפקדתו על בניה וכו' (שם קמב). משיב משה לפני הקב"ה הואיל ואני נפטר בנסיון גדול מן העולם הראיני אדם נאמן שיעמוד על ישראל (שם דבר' שה). המסמא את עינו והמנפח את שוקיו והמצבא את כרסו אינו נפטר מן העולם עד שיהי לו כן (ירוש' פאה ח ט). בשעה שהצדיק נפטר מן העולם שלש כיתות של מלאכי השרת יוצאות לקראתו (ר' אלעזר, כתוב' קד.). בשעה שהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא לשנים עשר בניו (מד"ר בראש' צח). עבד אני בשר ודם אני למחר אפטר מן העולם (שם במד' יא). שלא ברא הקב"ה מדה יפה מן השלום שניתנה לצדיקים שבשעה שנפטר מן העולם ג' כתות של מלאכי השרת מקדימין אותו בשלום (ר' מאיר, שם שם). מת אדם הכל צריכין לשמוח ולשבח שנפטר בשם טוב בשלום מן העולם (מד"ר קהל', טוב שם). — ובלא מלת מן העולם, נִפְטַר סתם, באותה משמ': ומת (האדם) הם צריכין לשמוח שנפטר בשם טוב ויצא מן העולם בשלום (שם שם). כשעליתי לעצרת שאלתי אחריו יהודה בן נחמיה היכן הוא ואמרו לי נפטר והלך לו (מנח' סח:). — ובצרוף נִפְטַר ומת: באותה שעה בכה אלישע ונפטר ומת (ירוש' חגיגה ב א). — וְנִפְטַר לגן עדן: בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן אמר לו ליהושע וכו' (רב יהודה בשם רב, תמורה טז.). — °וְנִפְטַר לבית עולמו4: ראובן נפטר לבית עולמו וחיי למרנא גאון שבק והניח בנים ובנות (תשו' הגאונים, הרכבי, 152). — ומצוי הרבה בסהמ"א בלא צרוף, נִפְטַר סתם: ראובן נתן משדותיו להקדש ונפטר ועמדה הקהלה ומכרה אותה שדה וכו' (שו"ת הרי"ף ו). נפטרה במגפה בחדש סיון שנת מנוחה (נוסח מצבה בטוליטולה, אבני זכרון שד"ל א). נפטר בסופה בן יד שנה (שם סי' ד). הלא נפטר בשם מעדתו ונפשו תוך צרור חיים חבויה (ד"ה של יהודי מצרים וא"י, יעקב מן, ב, 12). ואם ח"ו יפטר זה פל' קודם לזאת פלנית תבא פלנית זו יושבת בביתו וניזונת וכו' (נוסח כתבה ירושלמית, שריד מעיר, קובץ על יד ה, ג). ואם נפטרת זאת פלנית קודם לזה פל' בלא בנים וכו' (שם שם). — °נִפְטַר, שות"ז, נק' נִפְטֶרֶת, — כמו מֵת, האדם שנִפְטַר: ראש ישיבת גאון יעקב וכלל נפטרי המשפחה המיוחסה הזאת (  הזכרת נשמ' מזמן הגא', JQR.NS. I., ע' 48). ואמרו לו אחיו איך תיטול חלק בכורה בכל והלא אחותנו הנפטרת היה ראוי לה עישור נכסים (תשו' הגא', הרכבי, 152). ויש לך שטר אחד שכותבין בית דין על האפוטרופוס בסך עזבון הנפטר ומניחי' אותו אצל נאמן (ר"י ברצלוני, ס' השטרות, 91). שיחלוקו בין שניהם כל סכי הנדוניא שהיתה לנפטרת מרת אזיבואינה בת ר' ששון וכו' (ר' אהרן ששון, תורת אמת יט). וגם הניח הנפטרת נכסים אחרים שאינם כתובים בשטר כתובתה (שו"ת פרח מטה אהרן קיט).

— הִפע', *הִפְטִיר, — א) הִפְטִיר את פלוני, נתן לו ללכת, שִׁלַּח אותו 5: והיה רבן גמליאל יושב ודורש ורבי יהוש' עומד על רגליו עד שריננו כל העם ואמרו לר' חצפית התורגמן הפטר את העם6 (ירוש' ברכ' ד א). — וְהִפְטִיר את פלוני אפיקומן, נתן לו ללכת לְסיבוּב בחוצות7: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן (פסח' י ח). — ב) הִפְטִיר את המת, שִׁלַּח את המת הנפטר מן העולם בדברי פרידה והספד,  verabschieden; donner congé; to bid farewell to:  מאי שדה בוכין רב יהושע בר אבא משמיה דעולא אמר שדה שמפטירין בה מתים (מו"ק ה:). — ובסהמ"א: אחר שקוברין את המת נקבצין ועומדין במעמד והוא שדה שמפטירין בה מתים (ערוך ערך ברך). — וְהִפְטִיר על פלוני, הספיד אותו: באו והכניסו לקבר הפטיר עליו רבי זכאי דמן כבול לשחוק אמרתי מהלל וכו' (מד"ר ויקר' כ). — ג) הִפְטִיר בנביא, שִׁלַּח את העם מתוך קריאה בנביא8: אין פורסין את שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את בפיהם ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא וכו' פחות מעשרה (מגי' ד ג). אין מפטירין בנביא פחות משלשה פסוקים בכרך אחד (תוספת' שם ד יח). שנים קורין בתורה ואין שנים מפטירין בנביא (ירוש' ברכ' ה ג). מפני מה אמרו המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחלה מפני כבוד תורה (עולא, מגי' כג.). — וְהִפְטִיר בפרשה פלונית שבנביאים: אין מפטירין במרכבה ור"י מתיר אין מפטירין בהודע את ירושלים (מגי' ד י). מעשה באחד שהפטיר בהודע את ירושלים את תועבותיה (ירוש' שם ד יב). — °ובלא ב בכלם: ולשבת אחרת שהוא ערב תשעה באב כך מנהגינו כולנו להפטיר עמדו על דרכים (תשו' הגא', הרכבי, כב 9). — ובלי כל השלמה הִפְטִיר פלוני, קרא בנביא, ראה ערך מַפְטִיר.