1 [זאת הוראת הפעל הזה במדרשים בעבר', ובארמ' אף לפכירת ניבי החיה (כלומר לשבירת שניה), וכן לשבירת השער (פכור תרעיא היך תרעך פכיר) ואין משמע' הִפִּיל, ונראה שאין פעל זה אלא הפוך הגאים של פרך (עי' שם). ובעל הערוך מעיר על נ"א פגרו פגרו ת' פכרו פכרו, וכן בובר בהערותיו (פסיק' ר"כ, עניה סוערה, קלד:). ובארמ' של הבבלי משמש הפעל פכר אחר במשמ' חבוק ידים (פכר ידיה, חבק ידיו), והוא פכר במשמ' קשר וחבק בסור'. אך פעל זה אינו נמצא בכל מקור עברי. לא צדק בכר ( מבוא לס' המלילה, עמ' 92) שראה צורות פכר, פכרת, פכרתם שבס' המליצה של שלמה בן שמואל, מלים עבריות במשמ' הריסה.]