א. פָּלָא

קל לא נהוג1.

— נִפְע', נִפְלָאת, נִפְלְאַתָה, נִפְלֵיתִי, נִפְלְאוּ, נִפְלָאִים, נִפְלֵאת, נִפְלָאוֹת, -אֹת, נִפְלְאוֹת, נִפְלְאֹתַי, נִפְלְאֹתֶיךָ, -אוֹ-, נִפְלְאוֹתָיו, -אֹת-, יִפָּלֵא — א) נִפְלָא מִפְּלוֹנִי דבר, לא יכול פלוני לעשות הדבר, קצרה ידו מעשות זאת,  über js. Kreft gehen; être au-dessus des forces de quelqu'un; to be beyond one's powers: ויאמר יי' אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי הֲיִפָּלֵא מיי' דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן (בראש' יח יד). כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נִפְלֵאת הוא ממך ולא רחוקה הוא (דבר' ל יא). אהה אדני יי' הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה לא יִפָּלֵא ממך כל דבר (ירמ' לב יז). ויהי דבר יי' אל ירמיהו לאמר הנה אני יי' אלהי כל בשר הממני יִפָּלֵא כל דבר לכן כה אמר יי' הנני נתן את העיר הזאת ביד הכשדים וכו' וכו' הנני מקבצם מכל הארצות אשר הדחתים שם וכו' כאשר הבאתי אל העם הזה את כל הרעה הגדולה הזאת כן אנכי מביא עליהם את כל הטובה אשר אנכי דבר עליהם (שם שם כו-מב). — ומצוי מאד בתו"מ  ובסהמ"א. — ב) נִפְלָא ממנו דבר, לא ידע מה לעשות בדבר, ratlos sein betreffs; ne savoir que faire de; to be preplexed about: כי יִפָּלֵא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין וכו' ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך (דבר' יז ח-י). — וְנִפְלָא בעיניו, במשמ' זו: ולאבשלום בן דוד אחות יפה ושמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחותו כי בתולה היא וַיִפָּלֵא בעיני אמנון לעשות לה מאומה (ש"ב יג א-ב). — וְנִפְלָא דבר בעיני פלוני, במשמ' הדבר פֶּלֶא בעיניו והוא משתומם עליו מפני גדלו, לא לפי טבע הרגיל, unbegreiflich sein; être inexplicable; to be incomprehensible: כה אמר יי' צבאות עוד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם וכו' כי יִפָּלֵא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם בעיני יִפָּלֵא וכו' הנני מושיע את עמי מארץ מזרח (זכר' ח ד-ו). מאת יי' היתה זאת היא נִפְלָאת בעינינו (תהל' קיח כג). — ואמר בן סירא: נפלא2 ממך אל תדרוש וחזק ממך אל תחקור (ב"ס גני' ג כא). — ומצוי מאד בתו"מ  ובסהמ"א. — ג) נִפְלָא דבר מפלוני, אינו יודע את הדבר, נעלם הדבר ממנו, unbekannt sein; être inconnu; to be unknown: שלשה המה נִפְלְאוּ ממני וארבעה לא ידעתים דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה (משלי ל יח). — ובמשמ' היה תָּמוּהַּ לו, לא הבין הדבר מפני עמקו, גדלו, לא-הרגלו וכיוצא בזה: erstaunlich sein; être étonnant; to be astonishing: מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין  נִפְלָאוֹת ממני ולא אדע (איוב מ"ב ג). — ד) נִפְלָא דבר, אין הדבר כמו שהוא רגיל ונהוג, הוא גדול מאד, חשוב מאד וכיוצא בזה, ungewöhnlich sein; être extraordinaire; to be exceptional, unusual: צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נִפְלְאַתָה אהבתך לי מאהבת נשים (דוד, ש"ב א כו). — ובסהמ"א: אם ימצא שיש לזה העד צד הנאה בעדות זו אפילו בדרך רחוקה ונפלאה הרי זה לא יעיד בה (רמב"ם, עדות טז ד). ואם הוא כן אי אפשר מבלי היות השגה נפלאת שאין בטבע האדם להשיגה ועל כן הצריכו בעזר אלהי להשיגה (ר"א הקראי, עץ החיים מא, 62). — ובמשמ' הדבר אינו כדרך הטבע, wunderbar sein; être miraculeux; to be miraculous: נִפְלָאִים מעשיך ונפשי ידעת מאד (תהל' קלט יד). — ומצוי מאד בתו"מ  ובסהמ"א. — ה) °וְנִפְלָא פלוני על דבר או על אדם או ממנו, תמה והתפלא עליו, sich wundern; s'étonner; to be astonished: ועל כן מחזיקים רשעים ברשעם שלא לשוב מדרכם הרעה וכו' ועל זאת נפלאתי מדוע מדת הדין מארכת להם אף כל כך ומדוע מקרה אחד לכולם (רשב"ם, קהל' ט ג-יד, הוצ' ילינק). ועל כן נפלאתי ותמהתי אשר לבסוף לא זכר שום אדם את האיש הדל אשר מילט את העיר בחכמתו (שם שם). ונפלאתי עד מאד שהבאת ממנו ראיה לרב יוסף ומתוכה רצית לפסוק כמותו (תשו' ר"ת, מק"נ, 9). ועל זה לא נפלאתי אם לא דקדקת עד כאן אך ע"ז נפלאתי שטעית בהלכות גדולות (שם 95). ואשר נפלאת על ר"ע וחבריו שהיו ביבנה וכו' (שם 160). על הוראותיך אחי אשר כתבת נפלאתי (שם 175). ונפלאתי על זו נבון כמנחם על מה חבר ספרו אשר עקר השרשים וגם לענפי' לא עשה פרושים ויקו לעשות ענבים ויעש באושים (ר"י קמחי, הגלוי, 147). ונפלאתי על מה שהיו עושין במקדש למה אין עושין כך (אבן ירחי, המנהיג, יו"כ, ס:). ואפלא מהמדקדק ר' שמואל בנבנשת שכתב שם וכו' (מעשה אפוד פרק י). אשר נפלאת בו על לא השיבותיך על האגרת הראשונה (תשו' ריב"ש י). ונפליתי עליך איך לא הודעתני דבר מזה וגם הקהל לא כתבו אלי (שם פ). ואין להפלא על שאני הולך בזה הענין הגדול על דרך ספק עם שמטבע הענין להיות סובל כל מה שכתבתי כי אין בידי קבלה על פרטי זה הענין (ר"מ בן גבאי, עבודת הקדש, חלק סתרי התורה כז). בשל (שענינו צלי) נפלאתי מה שאמר שמצאנו אחד שענינו צלי ואיך שכח ובשלת ואכלת (ר' אליהו בחור' נמוקים לשרשי רד"ק, בשל). לכן אין להפלא אם נפלה המחלוקת בקצת הדברים האלה בין חכמי אומתנו (ר' אליהו דילמידיגו, הקד' בחינת הדת). — °וְנִפְלָא הַפְלֵא וָפֶלֶא3: ואפילו קרא על פה נפלאתי עליה הפלא ופלא לפי שהקריאה בעצמה שבבית הכנסת לא תקנוה בעל פה אלא בספר תורה (אבודרהם, סדר שחרית של חול, מא.). — נִפְלֵיתִי, עי' ב. פָּלָה.

— נִפְלָאוֹת, — כמו פֶּלֶא, מעשים נִפְלָאִים, Wunder; miracle: ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נִפְלְאֹתַי אשר אעשה בקרבו (שמות ג כ). נגד כל עמך אעשה נִפְלָאֹת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יי' כי נורא הוא (שם לד י). התקדשו כי מחר יעשה יי' בקרבכם נִפְלָאוֹת (יהוש' ג ה). ואיה כל נִפְלְאוֹתָיו אשר ספרו לנו אבותינו (שפט' ו יג). כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נִפְלָאוֹת (מיכ' ז יה). דרש נא בעדנו את יי' כי נבוכדראצר מלך בבל נלחם עלינו אולי יעשה יי' אותנו ככל נִפְלְאֹתָיו ויעלה מעלינו (ברוך, ירמ' כא ב). אודה יי' בכל לבי אספרה כל נִפְלְאוֹתֶיךָ (תהל' ט ב). רבות עשית אתה יי' אלהי נִפְלְאֹתֶיךָ ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך (שם מ ו). ברוך יי' אלהי ישראל עשה נִפְלָאוֹת לבדו (שם עב יח). הודינו לך אלהים הודינו וקרוב שמך ספרו נִפְלְאוֹתֶיךָ (שם עה ב). וישכחו עלילותיו וְנִפְלְאוֹתָיו אשר הראם (שם עח יא). ספרו בגוים כבודו בכל העמים נִפְלְאוֹתָיו (שם צו ג). שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים נִפְלָאוֹת בארץ חם (שם קו כב). ירדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים המה ראו מעשי יי וְנִפְלְאוֹתָיו במצולה ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו (שם קז כג-כה). עשה גדלות ואין חקר נִפְלָאוֹת עד אין מספר איוב ה ט. ירעם אל בקולו נִפְלָאוֹת4 עשה גדלות ולא נדע (שם לז ה). האזינה זאת איוב עמד והתבונן נִפְלָאוֹת אל (שם שם יד). וימאנו לשמע ולא זכרו נִפְלְאֹתֶיךָ אשר עשית עמהם (נחמ' ט יז). — דבר תָּמוּהַּ, יפה מאד: גל עיני ואביטה נִפְלָאוֹת מתורתך (תהל' קיט יח). — ובמשמ' דבר גדול, רב הערך: לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדלות וּבְנִפְלָאוֹת ממני (שם קלא א). — ובמשמ' דברים רעים, נוראים: ועשה כרצנו המלך ויתרומם ויתגדל על כל אל ועל אל אלים ידבר נִפְלָאוֹת והצליח (דני' יא לו). — תה"פ, השחית נִפְלָאוֹת, השחית הרבה, בדרך נורא: ועצם כחו ולא בכחו וְנִפְלָאוֹת ישחית והצליח ועשה (שם ח כד). — ומצוי מאד בסהמ"א.

— הִפע', הִפְלִיא, הִפְלִא, הִפְלָא, מַפְלִא, הַפְלֵא, הַפְלִיא, א) הִפְלָא מַכּוֹתָיו של פלוני, עשה שמכותיו תהיינה נוראות שהכל ישתוממו עליהן: וְהִפְלָא יי' את מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלות ונאמנות וחלים רעים ונאמנים (דבר' כח נט). — ובסהמ"א: °הִפְלִיא כח: הלא בא הענין להפליא כחו ולהעצים חרונו (תלמידי מנחם, 92). — °וְהִפְלִיא נקמה, ואמר המשורר: הכי יזם זמן לכרית שארית בני אבי והפליא בי נקמה והשמיד כל מידעי ופגע במשפחתי בכל עלם ועלמה (רמב"ע, חרדה לבשה, שעה"ש 66). — ולטובה: גם זאת מעם יי' צבאות יצאה הִפְלִא עצה הגדיל תושיה (ישע' כח כט). ברוך יי' כי הִפְלִיא חסדו לי (תהל' לא כב). — °הִפְלִיא נסים, פלאים, מעשים: ונקל זאת ועוד גם זה נקל ומועט בעיני ה' והוסיף להפליא אתכם נס אחר ונתן את מואב בידכם (רש"י, מ"ב ג יח). — ואמר הפיטן: צור מדע חוסיו קדוש מפליא נסיו רחום למרציו ומכעיסיו (משלם בר קלונימוס, מעשה אלהינו, שחר' יוה"כ). — ואמר המשורר: ולולא אלהים מפליא פלאה בעני עמו ראה אבדה ונכלאה השארית הנמצאה (תלמידי מנחם, 28). עת פלאים תפליא בי ותהיה חומה לי ותאיר נרי אור כאור החמה (ראב"ע, איחרה עת, איגר 120). קדוש הפליא מעשים ובעל כתנת הפסים נמכר לעבד לתחפנסים (הוא, מי כמוך, שם 230). — ב) הִפְלִיא את פלוני, עשה שפלוני ישתומם: לכן הנני יוסף להַפְלִיא את העם הזה הַפְלֵא ופלא5 ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר (ישע' כט יד). — ובסהמ"א: ויהי כאשר הגענו לקצתו וקרבנו לעבור אותו ואחזה צורות מפליאות6 ומראות נוראות (ראב"ע, אגרת חי בן מקיץ, כהנא ב, 53). — ג) תה"פ, הִפְלִיא לעשות, עשה מעשים נפלאים, פלאים: וּמַפְלִא לעשות (המלאך) ומנוח ואשתו ראים (שפט' יג יט). — ובתלמו': רופא כל בשר ומפליא לעשות (ברכת אשר יצר, ברכ' ס:). — עשה לְהַפְלִיא: והללתם את שם יי' אלהיכם אשר עשה עמכם לְהַפְלִיא (יוא' ב כו). כי הבית הזה אשר אני בונה גדול וְהַפְלֵא7 (דהי"ב ב ח). ויצא שמו עד למרחוק כי הִפְלִיא להעזר (שם כו יה). — ואמר המשורר: ואני ידעתי גאלי חזק והוא לעשות יפליא (ר"י הלוי, ירושלים למוגיך, שעה"ש 117). — °הִפְלִיא עשות דבר, כמו לעשות הדבר: בגזרו מאמר יקים ויפליא גזור מאש ומחרב לטושה (רשב"ג, הצפור או דרור, ברודי, 3). — והפליא במחשבה, הפליא לחשב: וששאל שאינו יכול להבין וכו' בדבר הזה יש להפליא על שאילתו מאד (תשוב' רש"י לרבני אלצורא, מלא חפנים, גיגר, לז). בענין שמטה ויובל יש להפליא במחשבת הלב לדעת טעמם (ר"א הקראי, גן עדן, שמטה ויובל ד, סח:). ויש להפליא במאמ' האשה איך אמרה ומפרי העץ אשר בתוך הגן וכו' (הוא, עץ החיים צה, 155).

— הִתפ', הִתְפַּלָּא, — הִתְפַּלָּא בפלוני, עשה בו דברים נפלאים, קשים מאד: ותשב תִּתְפַּלָּא8 בי תחדש עדים נגדי וכו' איוב י יו-יז. —  °וְהִתְפַּלָּא בדבר או על דבר במשמ' השתומם, תמה עליו, sich wundern; s'étonner; to be astonished: אמנם אני מתפלא בענין זה הפלא ופלא (שו"ת ריב"ש קח).

— הָפע', בינ' *מֻפְלָא, מופלא, — כמו נפלא בכמה משמ': ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי כרתי שכורתים דבריה' פלתי שמופלאים בדבריה' (ברכ' ד.). אין לך רשות לדבר שכן כתוב בספר בן סירא במופלא9 ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור (חגי' יג.). — ובסהמ"א: כי כאשר תעשה כן יראה לך מה שהיה נעלם ממך ויגלה לך הנסתר ותשקיף על מה שלא ידעת מן המופלא בעזרת הבורא (ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, הקד' המחבר, 2). ומן המופלא שבמה שנופלת עליו עין האדם מבריאות הבורא יתעלה הגדולות השמים (הוא, חו"ה, הבחינה ה). ואולם ההודאה לא תתחייב בכל עת אלא יש לה עתים כאשר אמר החכם בעת שנוי המעשים ובעת ראיית המעשים המופלאים (ר"א הקראי, גן עדן, תפלה, פתיח', פט.). והנני מחל לבאר המכון מצד הפשט בעיון מופלא (הוא, עץ החיים מא, 62). דשן שיש בו צמחים חשובים מופלאים (שם קיא). מן הדברים המופלאי' האמיתים אמת גמור ומורים הוראה ברורה על האצילות שהוא עצם האלהות הוא עבודת הקרבנות (מאיר ן' גבאי, עבודת הקדש, חלק היחוד ו יא). גם יפל הכעס על אשר יבא האדם בדברים שהם חוץ ממנו ואלה ה' מינים, א' כאשר יקל כאשר תכבדהו, ב' אשר יבזה מי שהוא מופלא אצלך ואם אינו מופלא, ג' שלא יהיה מופלא אצלו מה שתחפוץ היותו מופלא אצל כל בני אדם אעפ"י שאין הענין כן, והד' שבזה באנשים אשר תתפלא מהם או יתפלאו ממך (ר"י מסיר ליאון, נופ' צופים ג ב). — ואמר הפיטן: שמי מופלא בשמות בסדורו שמך לדמות המעלה מכל שמות (קבץ על יד יא, טז). — ומופלא של בית דין, שבבית דין, הגדול שבחברי ב"ד, המצין שבהם10: הורו ב"ד וידע אחד מהן שטעו ואמר להן טועין אתם או שלא היה מופלא של בית דין שם וכו' הרי אלו פטורין (הורי' א ד). ושני בתי דינים של שלשה שלשה היו בירושלים אחד בהר הבית ואחד בחיל נצרך אחד מהם הולך אצל בית דין שבעירו אין בית דין הולך אצל בית דין הסמוך לעירו אם שמעו אמרו להם אם לאו הוא ומופלא11 שבהן באין לבית דין שבהר הבית אם שמעו אמרו להם ואם לאו הוא ומופלא11 שבהם באין לבית דין שבחיל (תוספת' חגי' ב ד). הורו בית דין ואחד מהם אין שם פטורין ור' אומ' אומ' אני עד שיהא מופלא שבהן (שם הורי' א ב). והאבן גדולה על פי הבאר זה מופלא שבב"ד שהוא מסרס את ההלכה (מד"ר בראש' ע). — ובמשמ' ממחה, בנגוד לתלמיד12: כי יפלא מלמד שבמופלא13 הכתוב מדבר (ספרי דבר' קנב). — °ומי שהִפלו אותו, מֻפְלֶה: אלא הפלאה אחריתי קאמרי' וכו' שיהו הידות מופלאים ומפורשים (ר"נ, נדר' ו.). — °ומכות מופלאות: והפלא ה' את מכתך מופלאות ומובדלות משאר מכות (רש"י, דבר' כח נט). ובמופתים הם נפלאות שהביא עליהם מכות מופלאות (הוא, שם ד לד). והמפתים המכות המופלאות (הוא, שם ז יט).

— קל, °פָּלֵא, מ"ר פְּלַאִים, פליאים — כמו תָּמֵהַּ, מתפלא: ותרד פלאים ירידתה נפלאת פלאים הרבה שהכל פליאים שאירע לה מה שלא אירע לכל עיר (רש"י , איכה א ט).

— פִע', °פִּלָּא את פלוני, נתן לו סגלות נפלאות ואמר הפיטן: תם אזנך היום אגלה מדת צבאך בטוב אבלה שתילי חלציך מצבא שחק אפלא 14 אתם חכמת לב (רמב"ע, אזרח רענן, שעה"ש, 83).



1 [עי' הערה לשרש.]

2 [נ"א: פלאות, ועי' גם הָפע', בינ' מֻפְלָא, ובהערה שם.]

3 [עי' פֶּלֶא, הערה.]

4 תה"פ?

5 [ועי' בהערה לשמוש הַפְלֵא וָפֶלֶא בערך פֶּלֶא.]

6 [איגר (ע' 144) : מופלאות.]

7 אולי להפלא.

8 [את הענין מביעים בקרוּב השבעים (δεινῶς με ὀλέϰεις) , וולגטה: mirabiliter me crucias, וקרוב לזה רלב"ג (להכותני מכה אחר מכה ותראה פלאים בי) , וראב"ע רק: תראה פלאיך בי. וביתר דיוק כונתו תפליא את עצמך, כלו' את מעשיך ומכותיך בי. והתרגום הארמי: תְּדַיֵּין בי, גוזר תִּתְפַּלָּא מענין ב. פלא, ומעין זה רש"י: לדקדק ולהפליא במשפט ל' כי יפליא (במדבר ז ב). ומעין גנים גוזרו מן ג. פלא שהוא כמו פלה וז"ל: תדקדק עלי ותפשפש על מעשי והוא מענין לא יפלא את כליו לאור הנר. ועי' ב. פלה, הערה.]

9 [ובב"ס גני': נפלא, כבלשון המקרא, עי' נפע'. ונוסח אחר: פלאות.]

10 [מקור התאר הזה לא התברר כל צרכו. ואולי כונתו הראשונה: המפֻרש מתוך חברי ב"ד שנתנה לו רשות להורות בפני עצמו. ועי' שמוש המלה (הורי' ז.) על הכהן המשיח המורה בפני עצמו: דהוא מופלא והם אינן מופלאין.]

11 [בהוצ' צוק"מ, (תוספת' צוק"מ, חגי' ב ט): ומופלג, ואינו נראה. ועי' א. פָּלַג, הָפע', הערה.]

12 [כך לפי רש"י ותוס' (סנה' פז.).]

13סנה' פז. בפרוש: כי יפלא ממך דבר במופלא שבב"ד הכתוב מדבר.]

14 [ויש בזה גם ממשמ' ונפלינו אני ועמך. עי' א. פָּלָה, נפע'.]

חיפוש במילון: