1, קל לא נהוג.
— פִע', פַּלֵּא, — פִּלֵּא נדר, שִׁלֵּם נִדְרוֹ, erfüllen,bezalen; accoplir, payer; to fulfil, pay: ואיש כי יקריב זבח שלמים ליי לְפַלֵּא נדר או לנדבה (ויקר' כב כא). ועשיתם אשה ליי' עלה או זבח לְפַלֵּא נדר או לנדבה (במד' יה ג).
— הִפע', יַפְלִא, — הִפְלִיא נדר, הוציא מפיו הדבור של נדר, geloben; promettre; to vow: איש כי יַפְלִא נדר בערכך נפשת ליי' והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש (ויקר' כז ב-ג). .איש או אשה כי יַפְלִא לנדר נדר נזיר להזיר ליי' מיין ושכר יזיר (במד' ו ב-ג).
— הָפע', בינ' *מֻפְלָא, מופלא, — מי שהפיא, מי שנדר נדר: איש כי יפלא וכו' לאיתויי מופלא סמוך לאיש2 (נזיר סב.).
— פֻע', °פֻּלָא, בינ' מְפֻלָּא, — כמו מפורש, ואמר הפיטן: בעשר תנאים מפלאים המה עשרת הדברים (רי"ל בר ראובן , אזהרות, כו).
1 בערב' פַאְל فأل, אות וסימן טוב. [שתי הוראות הפעל, א) (בפִעל) שִׁלֵּם (נדר), ב) (בהִפע') הִבְטִיחַ (נדר), אפשר לבאר ע"י הפעל האשורי אַפַּלֻ, המשמש בשתי ההוראות האלה. פעל זה מצוי מאד במשמ' השיב (דברים ונכסים) ושלם (התחיבויות וחשבונות), וגם בצרוף אַנ אפל, השיב הן, נתן תשובה חיובית ומחיבת. פעל זה בא גם ביחס האדם לאלהים: אתפל אלות, יצא ידי חובתו לאלהים וכדו'. אפשרות אחרת שאין פלא נדר אלא מבטא מיחד של מלא נדר שנשמר בצרוף זה בלבד; כי כך קרובים השרשים והמלים פגר— מגר, פדחת— מצה, פצע— בצע — מצע (בצע לחצאים), זעף— זעם, וכן שמש באוגרית': שפש, ועוד ופרוש זה נראה ביותר. ולפי זה יהיה שמוש ההִפעי' במשמ' נָדֹר נדר מאֻחר לשמוש הפעל. ואכן במשמ' שלם נדר תרגמו השבעים בויקרא כב כא διαστείλας εὐχήν, ורב החדשים ההולכים אחריהם, אך ת"א (לפרשת נדרא) והפרשנות היהודית (רש"י: להפריש בדיבור; ראב"ע: לפרש וכדו') בארו בעניין הפליה והפרשה.]
2 [בספרי במד' כב): כי יפליא להביא את מי שיודע להפלות.]