פֹּלֶג

° 1, ש"ז, —  שתוק חלק הגוף, כסיחת האברים Lähmung, paralysis: והוא (מזל דגים) מוליד חולי הפלג והגרב והצרעת (ראב"ע, ראש חכמה, כ"י פריז). ודלקת וחרחור וכלח ונתקים ודבר ופלג הוא פרליסיאה המעוות את הפנים המשנות חצי הגוף (אסף הרופא, 128). אדם שאחזתו פרליסיאה וישבות אחד משני צדיו אז יסור חום בשרו להיות קר כשלג ולא ישוב עוד לחומו ואם תקרה קדחת חדה ועזה דע כי יירפא מפולגו ומחוליו הראשון (שם 132). ומוליד (היין) חלאים רבים כמו הפלג2 ולקות הפה ועקומו ושתיקה אשר הוא לכל הנתחים ולכל כחות הגוף מעיקה (ר"י זברא, שעשועים א, דודזון, 10). השמר מבשר שור כי הוא מקור כל מכאוב ומוליד כל כאב הידים והרגלים והמצפלים אשר הם קשר האברים ולקות הפה והפלג ועוצר המעים (שם ח, 99). בחולי הנקרא שקיקה ובלשון רבותינו צלחתא יש קוראין אותו פלג מפני שהוא בפלג אחד מפלגי הראש (נתן פלקירא, צרי הגוף, כ"י בריט' מוז'). מן החלק האחד יתפצלו עצבים לצד הימין ומן החלק האחר יקרה חולי הפלג לאותו צד שיסתום (אבי הרלב"ג, שער השמים ט, כט.



1 [עי' בהערה הבאה.]

2 [דודזון העיר שם: פלג הוא כאב חצי הראש מלשון אחדא ליה לדידה רוח פלגא (פסח' קיא:). ויפה העיר ה' פרויסס שפירוש רש"י ששם למלת צרדא שייך למלת פּלגא וכן להיפך (ביבליש-תלמודישע מעדיצין עמ' 350, הערה 5). ה' רמש"ש יאמר כי פלג מלה ערבית, ומביא ראיה מס' זכרון דברי רומי דף מ"ט שנאמר שם: וימת חציו בחלי הנקרא אלפּלאג (המזכירXIII, 135-134). עקום הפה הוא בלע"ז ריזהק"אענה ובערבי לאקווה, הוא תחלת השתוק (מעשה טוביה, פז.) השתיקה היא אפּופּליקסיאה ונקרא ג"כ השתוק (שם פג:), ע"כ. וכן נמצא בסור' פָּלְגָא ובערב' פאלע'א فالغا במשמ' זו. ויש שכתבו בעבר' פלאגא באותה משמ'. ועי' הערת המחבר לערך חַרְחֻר.)

חיפוש במילון:
ערכים קשורים