ש"נ, מ"ר פְּלַגּוֹת — א) כמו פְּלֻגָּה, פְּלֻגַּת צבא1 Abteilung, Trupp; division; groupe: בִּפְלַגּוֹת ראובן גדלים חקקי לב למה ישבת בין המשפתים לשמע שריקות עדרים לִפְלַגּוֹת ראובן גדולים חקרי לב (שפט' ה יה-יו). — ב) כמו א. פֶּלֶג, Bach; ruisseau; rivulet: אל ירא בִפְלַגּוֹת נהרי נחלי דבש וחמאה2 (איוב כ יז). — ג) *פְּלַגָּה, *פְּלָגָה3, פַּלָּגָה, כמו הִתְפַּלְּגוּת, מחלקת, בפרט על דור הפלגה: דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא (סנה' י ג). אמר הקב"ה הואיל והמים הללו לקו בהם דור המבול ודור אנוש ודור הפלגה לפיכך אל יכתב בהן כי טוב (מד"ר בראש' ד). אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד וכו' רבי יהודה אומר בג' דורות בדור אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה אבל בדור אנוש היה קטן (שם כו). הרי עשרה דורות מן המבול ועד הפלגה מאתים ושבעים ושתים שנה (סדר עולם, זוטא). עושה גדולות עד אין חקר בשעת המבול ונפלאות עד אין מספר בשעת הפלגה (א"ב דר"ע ביהמ"ד ילינק ג, 15). — ובסהמ"א: מן הארץ ההיא יצא אשור הוא בן יפת וזה היה אחר הפלגה (ראב"ע, בראש' י יא). — ואמר הפיטן: פלגה נקרא דורם כי פלגו במיגדל דורם (ינאי, קרובות, זולאי, יג). — °ועל מחלקת בכלל: נפלה ביניהם פלגה ארוכה והתחברו שיכתבו פלוני אומר ככה ופלוני ככה, ועל כל זה נסרחה חכמתם ונהפכה באמרם אין מורים מן המשנה הלכה (לקו"ק נספחים, 27).
1 [המחבר לא פרש. כמעט כל הקדמונים פרשו כלשון מחלקת והתפלגות. השבעים: εἰς τὰς μεϱίδας (פס' יה), εἰς διαιϱέσεις (פס' יו), וולג': diviso contra se. רש"י: בחילוקי לבו; רד"ק: שנפלג ונחלק מעבר הירדן ולא בא למלחמה. אך י"ת: בזרעית ראובן; ריב"ג: במשפחותם, וזה קרוב יותר לפשט הפסוק, כי בהמשך אל: מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולון משכים בשבט ספר ושרי ביששכר עם דבורה וכו', אין גם בפלגות ראובן אלא: בפלגות הצבא של ראובן (באו) גדולים, חֹקקים חכמים. ועי' טורטשינר, Bundeslade, עמ' 63. ולא השתמטו מן הקרב אלא יושבי מרוז בלבד.]
2 [כונת הכתוב: אל ירא (ז"א רוה) בְּפַלְגֵי תַנְהִר ונחלי דבש וחמאה. תַּנְהִר מל' נהרה (אור) הוא כמו יצהר, שמן למאור. עי' טורטשינר, ספר איוב, שם.]
3 דור הַפְּלַגָּה, כך נקוד הספרדים [ובמשנ' מנקד' ליוורנו:הַפְּלָגָה], ולא דור הַפְלָגָה כמו האשכנזים. וראיה לדבר שכך קראו הספרדים הקדמונים ר"י הלוי וכדו', בכוזרי ב סח: שנשאר עליה עת הפלגה כתוב בערב' וקת אלפַלגה ולא אלהפלגה. [ומבטא האשכנזים ודאי מֻטעה הוא, אבל גם מבטא הספרדים הֻשפע מן הפרוש המקֻבל של המלה פְּלַַגָּה בשפט' ה. אך בלשון חכמים משמש פלגה כשה"פ מן פִּלֵּג, הִתְפַּלֵּג כדגמת המקור הארמי פַּלָּגָא, וע"כ נראה שצדקו המנקדים פַּלָּגָה.]