1, ש"ז, מ"ר פְּלָגִים, סמ' פַּלְגֵי, כנ' פְּלָגָיו, — מי גשמים וכדו' נוזלים ונמשכים דרך חריץ שחרצו להם בפני האדמה, Bach; ruisseau; rivulet, brook: והיה על כל הר גבוה ועל כל גבעה נשאה פְּלָגִים יבלי מים (ישע' ל כה). כְּפַלְגֵי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה (שם לב ב). והיה כעץ שתול על פַּלְגֵי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבל (תהל' א ג). נהר פְּלָגָיו ישמחו עיר אלהים (שם מו ה). פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פֶּלֶג אלהים מלא מים (שם סה י). יפצו מעינתיך חוצה ברחבות פַּלְגֵי מים (משלי ה יו). פַּלְגֵי מים לב מלך ביד יי' (שם כא א). —  ובהשאלה לדמעות: פַּלְגֵי מים תרד עיני על שבר בת עמי (איכה ג מח). פַּלְגֵי  מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך (תהל' קיט קלו). — וּפַלְגֵי שֶׁמֶן: ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פַּלְגֵי  שמן (איוב כט ו). — ובסהמ"א:  אענה את השמים לצוק אל השחקים מפלג הטוב התלויים במאמר והם יענו לצוק מים על הארץ (רש"י, הושע ב כג). — ואמר המשורר: אשר נפשם חיה וגם היה היה כפלג בציה וגם מים קרים (תלמידי מנחם, לגבור בתעודה, שעה"ש 5). ומהללו כירח בהלו ומעללו כמו פלג בצמא (יוסף בן חסדאי, הלצבי חן, שם 28). ושם שעשועיו במוקדי צלעיו ופלגי דמעיו כפלגי יאֹרים (ר"י הלוי, היוכלו פגרים, שם 96). ופלגי מים באמרתו התפלגו (הוא, אלהים אל מי, דיואן ג, 291). פלגיה צהרים ומימיה מים אדירים מרפים כל מחץ ומחלה ומעלים רפואה ותעלה (ראב"ע, חי בן מקיץ, כהנא ב, 46). פלגים יורדים על רצפת אש ונגרים כמו דמעי במורד (ר"י חריזי, תחכ' מט, 381).  —  °פֶּלֶג הים, זרם המים שבים:  כי כאשר תבא בפלג הים אין להשמר מן הסערה מפלגי הים ומגלי הים (יוסיפון, גינצבורג, שעג). —  פֶּלֶג במשמ' ים, אוקיאנוס2: שובבם לחדריך שכנם בעירך תשתבח בהדרך תפדם כבקריעת פלג עדריך (אתה מלא רחמים, זולת שבת זכור). וקוצים קצוצים בפלג גמוצים במפח לחוצים כמטרה לחצים (אז כל בריות, פיוט לשמחת תורה, מחז' איטל' ב, קצג:). —  ובאותה משמ' °פְלַג:  והרקיע והבקיע פלג מיות להשברה ומחציתם בדכיתם יאדרו שם בתפארה (שלום שמך לעד, אופן הפסקה ב).