קל לא נהוג במקורות הקדומים1.

— נִפע', נִפְלְגָה, — נִפְלְגָה הארץ וכדו', נתחלקה ארץ ארץ לבדה, sich teilen, auseinandergehen; se diviser, séparer, dispreser; to be divided, dispersed: ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נִפְלְגָה הארץ (בראש' י כה). — ואמר המשורר: כן יאסף נפלגיך יחזק בריחי שעריך (ר"י הלוי, ירושלים למוגיך, שעה"ש 117). רעים ברעה התמוגגו מגדל ועיר פסגו נשקפת עליהם ונפלגו והמו כמו יין (ראב"ע, אל מי, איגר 228). — *וְנִפְלַג שעיר יום הכפורים, נחלק ונתרסק, ואמר הפיטן: ע"ל2 זורק שעיר3 נפלג אז זוהר זהורית נשלג (רשב"ג, קטע מעבודת יוה"כ, .Elbog., Stud, 139). — °וְנִפְלַג הלב, סר הלב ופָג4, ואמר המשורר: נפלג לבבי יום נדוד דודי עד כי קראתיהו אחי פלג לא אשאלה מאל מטר גשם לו כי דמעי יהיו פלג (רמב"ע, תרשיש, ז, 64). — °וְנִפְלְגוּ פלגים, ואמר הפיטן: וכל מי בראשית מנו נפעלות ופלגים נפלגים לכל תעלות (כי אקח מועד, סלוק ב סכות). — וְנִפְלַג פלוני, חלק על חברו בענין מן הענינים, היתה דעתו שונה, anderer Meinung sein; dissentir, différer; to disagree: ונפלגו בתרנגולת העומדת לגדל ביצים היא וביצתה בש"א תאכל וכו' (ר' חננאל, ביצה ג.). 

— פִע', פִּלֵּג, פַּלַּג, — פִּלֵּג תְּעָלָה, עשה כעין חֲרִיץ באדמה וכדו'5, graben; creuser; to dig out:  מי פִלַּג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות (איוב לח כה). — ואמר הפיטן: יטריח לפלג מִפֶּלֶג גשם למוגג פני נשי בצחות לשם (ר"א קליר, אף ברי, גשם). — פִּלֵּג לְשׁוֹנוֹת וכדו', חִלֵּק אותן זו מזו, teilen; diviser; to divide: בלע אדני פַּלַּג לשונם כי ראיתי חמס וריב בעיר (תהל' נה י). — ואמר הפיטן: בד בבד פרע שאונם ונפץ מול נפץ דנם ובטלה עצתם כפלג לשונם (משה בר' קלונימוס, מה מועיל, קרוב' ח פסח). יה ילבין כשלג חטא מאדם כשני, ופה קטיגור כמתעלג יכביד ולא ילשיני, ולשונו גם יפלג במצול יקלע מלשני (בנימן, במקדש אל, סליח' למנחת יוה"כ, מחז' איטל' ב, קמז:). — ואמר המשורר: פתאם פלג לשונם כי ראה רע ענינם (ר"י הלוי, מי כמוך ואין כמוך, דיואן ג, 279). — *וּפִלֵּג דור באותה משמ', ואמר הפיטן: והשלים חלד ממבול באות קשת ענונה ויפלג דור פלג וכרת בם זלזלים (רסע"ג, אלהים יה מקדם, סדר עבודה, .Elbog., Stud, 123). — *וּפִלֵּג אברים, חלק אותם לחלקיהם6: על כן אברים שפלגת בנו ורוח ונשמה שנפחת באפנו ולשון אשר שמת בפינו הן הם יודו ויברכו וכו' (נשמת, שחר' לשבת)7.

— הִפע', *הִפְלִיג, — א) הִפְלִיג דבר, הסב אותו הצדה8, הפריד אותו: עשה לחי למבוי והגביהו מן הקרקע שלשה או שהפליגו מן הכתל שלשה לא עשה ולא כלום (רבא, עירוב' יד:). — ובהשאלה הִפְלִיג את הדבר, או הפליג לדבר, שמהו הצדה, זלזל בו: אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום (בן עזאי, אב' ד ג). בשעה שבא הקב"ה לבראת את אדם הראשון ראה צדיקים ורשעים יוצאין ממנו אמר אם אני בורא אותו רשעים יוצאים ממנו ואם לא אברא אותו היאך צדיקים יוצאים ממנו, מה עשה הקב"ה, הפליג דרכן של רשעים מכנגד פניו ושיתף בו מדת רחמים ובראו (מד"ר בראש' ח). למלך שהיתה לו מטרונת אחת והיתה חביבה עליו ביותר ועל ידי שמטרונת היתה יודעת שהמלך מחבבה יותר מדאי היתה פושעת על כבודו של מלך ומפלגת את גזרותיו (פסיק' רב', ותאמר ציון, קמד.). —  ועי' לקמן, הִפְלִיג  על פלוני.  — הִפְלִיג את פלוני (בדברים), הטהו הצדה, הסיחו מן הענין, ablenken; détourner, distraire; to divert: שאלו את ר' אליעזר ממזר מה הוא לחלוץ אמ' להם מה הוא לירש, ומה הוא לירש אמ' להם ומה הוא לחלוץ וכו' מהו להציל את הרועה מפי הזאב אמ' להם דומה שלא שאלתם אלא על הכבשה, ואת הכבשה מה הוא להציל א' להם דומה שלא שאלתם אלא על הרועה, ופלוני מה הוא לעולם הבא אמ' להם דומה שלא שאלתם אלא על פלוני ולא שהיה ר' אליעזר מפליגן אלא שלא אמר דבר שלא שמע מימיו (תוספת' יבמ' ג ג-ד). שאלו לאן אתה הולך מפליגו9 כדרך שא' לו יעקב לעשו עד אשר אבוא אל אדוני שעירה ובא לו לסוכות (שם ע"ז ג ד). מעשה בהלל הזקן שהביא עולתו לעזרה וסמך עליה וחברו עליו תלמידי שמי התחיל מכשכש בזנבה אמר לון ראו נקיבה היא ושלמים הבאתיה והפליגן בדברים והלכו להן (ירוש' ביצ' ב ד). שאלו את ר"א חלה השליח אמר להן כך תהו בשלום ואם חלה המשתלח אמר להן יכול הוא לטעון אתכם ולי דחייו ולא מת אמר להן כן יהיו אויבי השמים לא שהיה ר"א מפליגן אלא שלא היה אומר להן דברים שלא שמעון מימיו (שם יומא ו ג). תמן תנינן שאל ר' ישמעאל את ר' יהושע וכו' מפני מה אסרו את גבינת הגוים וכו' והשיאן לדבר אחר וכו' ר' הונא בעי ור' חמא בר עוקבא מקשי אם להפליגו היה מבקש (ר' יהושע לר' ישמעאל) היה לו להפליגו מחמשה הכרעות שבתורה10 (מד"ר שה"ש א, כי טובים דודיך). — וְהִפְלִיגוֹ למקום אחר באותה משמ': נשתנו פניו של צדקיהו וזעף לנגד ירמיהו ירא ירמיהו שמא יהרגנו והפליגו למקום אחר ואמר לו וכו' (פסיק' רב', ויהי בעת שסרחה, קל.). — וְהִפְלִיגוֹ (בדברים) במקום תשלום או מלוי חובה אחרת, mit (leeren) Worten abspeisen; payer de (belles) paroles; to put off with fair words: כל תנאי שאי אפשר לה להתקיים והיתנה עמה לא נתכוון זה אלא להפליגה (ר' יהודה בן תימא, תוספת' גיט' ז ח)11. — ובסהמ"א: ופי' בירושלמי שלא עיברוה באותו היום אלא הפליגו אותו היום בדברי תורה ועיברוה ביום אחר (ר' חננאל, סנה' יא.). ראובן נתן פרקמטיא למכור ושמעון זה סרסור חזר בה בשוק והלך לראובן ואמר לו כך וכך הגיעה ואמר לו מכור אותה ואחר כך מכר אותה שמעון בפחות ממה שהיה אמר לו ראובן ואמר לו לאלתר אביא לך את השאר וכשהיה תובעו את השאר היה מפליגו בדברים (שו"ת הרי"ף עו). אפי' אם הודיעו לשמעון בשעה שכתבו על שמו שיחזור ויעשה לו שטר מכר עליו אפילו הכי אין כופין אותו שהרי לא עשה מעשה שיתקיים התנאי ביניהם ואף על פי שהודה לו לעשותו אינו אלא כמפליגו בדברים וחוזר בו (טוח"מ ס). — וְהִפְלִיג  את דעתו, הִפְלִיג  עצמו, הסיח את דעת עצמו מענין או הטה אותה לענין אחר: ואשה שהיתה יושבת וממתנת לאיש כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה היתה ישובת וממתנת לו כיון שהפליג דעתו ממנה היא היתה הולכ' ונישא' לאח' (ירוש' ברכ' ט ח). מה פליגין כשהפליגו דעתן לעניינות אחרים אבל אם היו עסוקין באותו עניין גט הוא (ר' זעיר' חייה בר בון אבא בר תחליפא בשם ר' הושעיה, שם מע"ש ד ז). אסתירה פני מהם לבן מלך שיצא לשוק ומכה ואינו לוקה מבזה ואינו מתבזה, והיה עולה אצל אביו במרוצי' אמר לו אביו מה את סבור שבכבודך את מתכבד, אין את מתכבד אלא בכבודי מה עשה אביו הפליג דעתו ממנו ולא היתה בריה משגחת עליו. כך בשעה שיצאו ישראל ממצרים נפלה אימתן על כל האומות וכו' כיון שבאו לידי עברות ומעשי' רעים אמר להם הקב"ה מה אתם סבורי' שבכבודכם את' מתכבדי', אין אתם מתכבדי' אלא בשביל כבודי, מה עשה הקב"ה הפליג דעתו מהם קימעא ובאו עמלקים ונזדווגו להם לישראל (מד"ר רות א). וה' גלה את אזן שמואל וכו' לשעבר לא אלא עד שלא הגיע הקץ הקב"ה מפליג עצמו משהגיע הקץ הקב"ה מפרסם עצמו (רב חנן בר אדא, מדרש שמואל יד).  — וְהִפְלִיג את ההלכה לדבר אחר, הטה אותה לשאינו ענינה12: אם באת הלכה תחת ידיך ואין אתה יודע מה טיבה אל תפליגינה לדבר אחר (ר' זעירא בשם ר' יוחנן ירוש' פאה ב ו; שם חגי' א ח). — וְהִפְלִיג דרכו, הטה את דרכו הצדה, נטה הצדה: אמר (אברהם) אם אני רואה אותן שהפליגו את דרכם להתקרב דרך כאן אני יודע שהן באין אצלי כיון שראה אותם שהפליגו מיד וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה (מד"ר בראש' מח). — וְהִפְלִיג מלאכתו13 הסיח מלאכתו הצדה, beiseitelegen; mettre à part; to put aside: מה הפועל הזה יושב ומשמר לכשיפליג מלאכתו קימעה וילקישנה בסוף (רבי אלכסנדרי, מד"ר ויקר' ל). — וְהִפְלִיג עצמו, העמיד עצמו מן הצד, הוציא עצמו מן הכלל, sich ausschliessen, absondern; se séparer, se tenir à l`écart; to separate oneself: כיון שהפליגו עצמן בסיני ולא קבלו את התורה נטלה מהם אותה הממשלה (רבי אחא, שם בראש' נג). ד"א במדבר, מי מקים את התורה מי שמשים עצמו כמדבר ומפליג עצמו מן הכל (שם במד' יט). שמח בחור בילדותך מי גרם לך להבחר בזקנות תורה שלמדת בילדותך ואם נבחרת בזקנותך אל תפליג עצמך בדברי תורה אלא והלך בדרכי לבך (ר' פנחס, שם קהל', שמח בחור). — וְהִפְלִיג כלי שלא יצא מתֻקן במלאכתו, בהשאלה14: בתחלה בראה לו וראה אותה מלאה רירין ודם והפליגה ממנו חזר ובראה לו פעם ב' (ר' יוסי, מד"ר בראש' יז). — וְהִפְלִיג את הספינה, עשה שתפליג הספינה15: אין מפליגין את הספינה לים הגדול אלא ג' ימים קודם לשבת בד"א בדרך רחוקה אבל בדרך קרובה מפליגים אותה (ספרי דבר' רג). — ובסהמ"א: כדרך האניות הגדולות שמפליגין אותן לתוך פלגוס הים (רש"י, יחזק' כז כו). כשהספינה מכבדת צריך להפליגה אל אמצעית הנהר (הוא, ב"מ ע"ט:). כי לא לבד אצל הנביאים הוא הענין הזה אמנם גם בכל נבון וחכם וכל רב וגאון המתעורר והמתנועע להפליג ספינתו בים הגדול הוא ים התורה (מכתב גייגר אל בלומנפלד, אוצר נחמד ב, צב). — וְהִפְלִיג את הדבר, כמו הפליג בדבר15, הגזים בו: ובאמרו מעוף השמים הוא דרך גוזמא להפליג הדבר (רד"ק, ירמ' ט ט). גם להפליג המהירות אמר שיתחיל ממול ערפו (של סכין) כי הוא המוכן אל ידו (ר' אהרן הלוי, ס' החנוך ויקר', מצוה קכד). אלה הדברים יפליגו הענין אם טוב ואם רע (ר' יהודה מסיר ליאון, נופ' צופ' ב ד). וכל ספרי הנבואה מלאים מזה היפוי (האריכות) אשר יבואו בהם דברים רבים מתחלפים על צד ההרחבה להפליג הצחות והגדל המאמר (שם ד מא). וראוי שישמר (המליץ) מהשמות הקרים16 והם אשר מהם תקשה הבנת הענין וכו' ומהם עשיית השמות הנכריים המפליגים הזרות הנמצאים בלשון האומה (שם שם פג). — ב) הִפְלִיג, פ"ע, הִפְלִיג פלוני, נטה הצדה, סר17, (vom Weg) abgehen, zur Seite gehen; se détacher de la route, s`ecarter; to branch off, to step aside: אמר אם אראם שהפליגו את דרכם אני יודע שבאין אצלי, כיון שראם שהפליגו מיד וירץ לקראתם (ר' יודן, מד"ר בראש' מח). מה המקוה הזה אדם מבקש לטבול ונמצא אביו או רבו שם ומתבייש והולך לו, אבל הים מפליג קימעה ויורד וטובל (פסיק' ר"כ, שובה, בובר, קנז.). — וְהִפְלִיג ממלאכתו או מלמודו, נטה הצדה לנוח: מה הפועל הזה יושב ומשמר כל היום אימתי לכשיפליג ממלאכתו18 קימעה וילקישנה בסוף (ר' אלכסנדרי, שם קפ:, ולקחתם לכם). מהו בעלי אסופות אימתי הם נטועים באדם הזה אימתי בזמן שבעליהן נאספין מהן כל זמן שרבו קיים הוא היה מפליג כל זמן שאני נצרך הרי רבי לפני ואני שואלו מת רבו הרי יגע ביום ובלילה לקיים תלמודו (פסיק' רב, ביום השמיני, ח:). — ובמשמ' הלך לו, weggehen; s`en aller; to go away:  הלכה בסעודה יוצא להסך את רגליו נוטל ידו אחת, לדבר עם חבירו והפליג נוטל שתי ידיו (תוספת' ברכ' ד יא). בעל הבית שהיה מיסב ואוכל, קראו חבירו לדבר עמו אין צריך לברך למפרע וכשהוא חוזר אין צריך לברך כתחילה, הפליג צרך לברך למפרע וכשהוא חוזר צריך לברך כתחילה. פועלין שהיו עודרין בתאנים וגודרין בתמרים ומוסקין בזיתים, אף על פי שמפסיקין ואוכלין מפסיקין ואוכלין אין צריך לברך למפרע וכשהן חוזרין אין צריכין לברך כתחילה, הפליגו צריך לברך למפרע וכשהן חוזרין צריך לברך כתחילה (שם כ-כא). כהן גדול שיצא מן העזרה לדבר עם חבירו והפליג19 טעון טבילה (שם יומא א טז). היו חמריו ופועליו טעונין טהרות ועוברין לפניו אף שהפליגו יתר ממיל הרי אלו טהורין (שם טהר' ו טז). כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא והרחיק על פתחו של מלך יצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג עוד הוא הפליג (ר' אמי', ירוש' ברכ' א א). — ויצא לדרך וכדו': גוי שהיה מעביר עם ישראל כדי יין ממקום למקום וכו' אם הודיעו שהוא מפליג כדי שישתום ויסרום ויגוב (ע"ז ה ג). הן עם כלביא יקום אין אומה בעולם כיוצא בהם הרי הם ישנים מן התורה ומן המצות ועומדין משנתן כאריות וחוטפין קריאת שמע וממליכין להקב"ה ונעשין כאריו' ומפליגין לדרך ארץ למשא ולמתן (מד"ר במד' כ). — וְהִפְלִיגָה הספינה בים, יצאה לדרכה20: מעשה שבאו מפרנדיסין והפליגה ספינתם בים ורבן גמליאל ורבי אב"ע הלכו את כולה רבי יהושע ורבי עקיבא לא זזו מארבע אמות שרצו להחמיר על עצמן (ערוב' ד א). המניח יינו בספינה ונכנס לכרך אף על פי ששהה לזמן מרובה מותר ואם הודיעו או שהפליגה ספינתו הרי זה אסור (תוספת' ע"ז ז יג). לימים הפליגה ספינתו (של אותו התלמיד שלגלג על ר' יוחנן) בים (סנה' ק.). — וְהִפְלִיג פלוני בספינה, הפליג בים: אין מפליגין בים הגדול פחות משלשה ימים קודם לשבת (תוספת' שבת יג י). — וְהִפְלִיג על פלוני, עבר עליו בזלזול, לא שם עליו לב, unbeachtet lassen; ne pas faire attention; not mind: מה מקיים שמואל טעמא דרב ועדיהם המה שהן עתידין לבייש עובדיהן ליום הדין, ר' יוחנן בשם ר' הושעיה מוסיפין לה אבר, תלה עינויי ואיסתכל ביה, א"ל למה את מסתכל בי צרך לך צחק לך הפליג עליך21 (ירוש' ערוב' ה א). צריך לך שחק לך לא צריך לך הפליג עליך (שם סנה' יא ו). אין נותנין מלכות למי שמפליג על דברים של אל ומי שעושה דברים של אל הוא נתון מלך (ר' יוחנן, מד"ר ויקר' יב). — וְהִפְלִיג, נטה הצדה, החטיא את המטרה בענין מן הענינים, fehlgehen; manquer le but; to go astray: מנחה שבללוה חמשה כהנות כשרה ואינו חושש שמא חסרה, פינה מכלי לכלי כשרה רבן שמעון בן גמליאל אומר אם הפליג22 הרי זו פסולה (תוספת' אהיל' ד ד). ר' יוסי אומר אין חרום אלא הכוחל שתי עיניו כאחת אמרו לו הפלגת23 אע"פ שאינו כוחל שתי עיניו כאחת (בכורו' מג:). — °וְהִפְלִיג בדבר, בדברים או בחקירה וכדו', הפליג לעשות, הרחיק, הגדיל לעשות24, weitgehen; aller loin; to go far: והרי כל שבחו של יוסף שהוא מפליג על כבוד אביו (בראש' רבתי, אלבק, 225). וכבר הפליגו לגנות הכעס והרגזנות והחזק שבדבריהם אמרם כל מי שכועס כאילו עובד עכו"ם (פרוש הרמב"ם לאבות ב י). ויבאו במשל ההוא דברים רבים אשר אין כל מלה מהם מוספת ענין בענין ההוא הנמשל אבל הם ליפות המשל וסדר הדברים בו או להפליג בהסתיר הענין הנמשל (ר"ש א"ת, פתיח' הרמב"ם למו"נ). ואין זה אלא כדבר מי שאמר כי איש מן האנשים מרה והפליג בעול ולפיכך שינו ברייתו לטוב והושם כוכב בשמים (הוא, מו"נ א ב). וכשתכריח עיניך ותפליג בעיון וכו' לא יחלש ראותך על זה אשר לא תוכל עליו לבד אבל יחלש גם כן על מה שבכחך שתשיגהו (שם שם לב). וכשהפליגו בתשובה ועצם דלותם וגבר האויב עליהם רחמם ופסק רצונו מהתמיד עמלם ודלותם (שם מא). ואמנם השוגג יש בו חטא כי אלו הפליג להתישב ולהזהר לא באה שגגה לידו (שם ג מא). החכם הגדול ר' יהודה הלוי וכו' הפליג והעמיק מאד לבאר בתבונתו הגדולה גודל מעלת התורה האלהית על כל שאר התורות והחכמות (ר' יחיאל מפיסא, מנחת קנאות, 107). והחכם הגדול ר' אברהם בן עזרא ז"ל האמת כי הפליג מאד בעומק שכלו על עניני המציאות ובפרט בחכמה הלמודית כאשר יובן מתוך ספריו (שם 108). ומפני היות הצור התחלת ההרכבות דומם וצומח חי ומדבר, כשרצה להפליג בענין ההתחלה לענין מדמה הענין שהוא התחלה כצור, הביטו אל צור חצבתם (ר"א הקראי, עץ החיים סב). וכבר הפליגו לגנות כל חכמה זולתה (מעשה אפד, הקד', 5). והנך רואה בעיניך כמה הפליגו הנביאים ע"ה במאמרות טהורות מזקקות וקראו אל בני ישראל בחזקה לאמר שובו בנים שובבים (ר"י מסיר ליאון, נופ' צופ' א א). המשל מירמיהו בהתנבאותו על בבל באמרו על הארץ מרתים וכו' רצה להוכיח שסבת המפלה העצומה הבאה עליהם היתה על אשר הפליגו להרע לישראל (שם ד יט). ענין לצים ישולח לעולם על הדבור וכו' אלא שבסתם יאמר על המפליגים לדבר ר"ל יושבי קרנות המתלוצצים תמיד לא יחשו מלספר מומי בני אדם בחנפי לעגי מעוג (שם ד לג). וזהו המכוון בהלך עמד וישב לא ענינם באשר הם כי הוא מן הלשונות המפליגים (שם שם). וזאת הטענה נשתמשו בה שלשת רעי איוב שהם מפליג' באבדן הרשעי' והכרתת' (אוהב משפט ומשפט צדק לאיוב יו, כג.). זהו תורף דברי ריבם ועם היות שכל אחד היה מפליג להאשים את חברו ומרבה בטענות וכו' (שו"ת ריב"ש תקו). לאחר ימים חלה ר' טרפון נכנסו חכמים לבקרו אמרה להם אמו התפללו שיחיה בני מחוליו זה שהפליג25 בכבודי, אמרו לה ומה היא ההפלגה בכבוד שעשה לך (ר"י אל-נקאוה, מנורת המאור, ענלאו ד, 21). — °וְהִפְלִיג בדבריו על אדם או ענין, הרחיק לכת יותר מיד, הגזים בו26: zu weit gehen, übertreiben; dire trop, exagérer; to go too far; exaggerate: והזהירו על השבועה בשם אפילו על האמת וכו' ומהפליג בשבח אדם ואם הוא ראוי לכך (ר"י א"ת, חו"ה, יחוד המעשה ה). והזהר מהרבות ממנו (מיין) ומהפליג בו ומחברת בני אדם אליו כי הוא המדוה הגדול לתורה ולעולם (שם, הפרישות ה). שהחקירה בהם (במצות) תתן מעלה גדולה ושכר בלתי נערך לחוקר ומתחכם לדעת משפטיהם בתכלית החקירה והחפוש כי זה אות מיוחד על הפלגת אהבת המצוה כשיפליגו הדקדוק והחקירה על מצותיו (מעשה אפד, הקד' 4). וכבר הפליגו עוד קצתם עד שאמרו שגם העסק במקרא הוא אבוד זמן (שם 5). כבר ביאר לך כי כשיפליגו במרי יעזבם השם יתברך אל מקרי הזמן ולא יפקדם על מעשיהם (רלב"ג, מלחמ' ה' ד ג). כאלו תאמר שהמליץ יספיק למי שמכחיש דבר מה התבאר ענינו בחכמת הטבע שהענין הוא כמו שהתבאר שם וזה בהפליגו עם האיש ההוא בנעימות הספור וטוב ההלצה (ר' יהודה מסיר ליאון, נופ' צופ' א א). — *וְהִפְלִיג על פלוני, חלק על פלוני: הכל מודין בשפיכה די הכן ובהזייה די הכן ומה מפליגין27 בזריקה ר' מנא אמר זריקה כעין שפיכה ר' חנניה אמר זריקה כעין הזייה (ירוש' פסח' ה ו). הכל מודין בעליו שהוא סמוך מה מפליגין27 בעל, אבא שאול אומר על המערכ' סמוך למערכה ורבנן אמרין על המערכה על גגה של מערכה (שם ז א). — ובסהמ"א: כמו שהפלפל קטן מכל מיני תבלין וחריף מכלם כך זה האמורא (שמואל) חריף מכל התנאין שהפליגו עליו (ערוך ערך פלפל). —  °וְהִפְלִיג ממנו, נחלק ממנו, סר ממנו: עיטרא שטר חלוקה כשחלקו מתחילה, רק הבמות לא סרו מתרגמינן במתא לא עטרו לא הפליגו מהם (רש"י, ב"מ לט:)

— הָפע', *הֻפלַג, בינ' מֻפְלָג, מופלג, מנתק, abstehend; détaché; detached: חוליות הבור והסלע שהן גבוהים עשרה טפחים למרפסת, פחות מכאן לחצר, במה דברים אמורים בסמוכה אבל במופלגת אפילו היא גבוהה עשרה טפחים לחצר (ערוב' ח ג). רבי בון ורבי בון בעון קומי ר' זעירא כמה יהא דיומד ולה יהא צריך פשוט א"ל פחות משלשה כסתום יותר מששה הופלג28 (ירוש' שם ב א). במופלגין מכותל זה בשנים ומכותל זה בארבעה (בבלי שם ט:). בור שבין שתי חצירות מופלגת מכתל זה ארבעה ומכותל זה ארבעה זה מוציא זיז כל שהוא וממלא וזה מוציא זיז כל שהוא וממלא (ר' יהודה בשם שמואל, שם פה.). נויי סוכה המופלגין ממנה ארבעה רב נחמן אמר כשרה רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי פסולה וכו' אגנינהו רב נחמן בסוכה שנוייה מופלגין ממנה ארבעה טפחים (סוכה י:). — ובסהמ"א: וסוכך בסכך על פי הפחת ונמצא סכך הכשר מופלג מן הדפנות לכל צד (רש"י, סוכ' ד.).  אחרי דרך, מופלג מן המערב דאחרי לשון הפלגה וכו' מופלג משקיעתה והינו לצד מזרח סמוך לירדן מיד (הוא, סוט' לג:). אבל אם היה (הבור) מופלג אין ממלאין ממנו אלא אם כן היתה חולייתו גבוהה עשרה שנמצא הדלי כשיצא מן החוליה יצא למקום אחר (רמב"ם, שבת טו ט). במה דברים אמורים בשאינה מופלגת מן הכותל שלשה טפחים אבל אם היתה מופלגת מן הכותל שלשה טפחים אין ממלאין ממנה וכו' (שם שם יד). — *ומֻפלג בזמן: אחר נידתה היא מטמאה ואינה מטמאה בתחילה, אין לי אלא סמוך לנדתה, מופלג מנידתה מנין, תלמוד לומר או כי תזוב על נידתה. אין לי אלא מופלג מנידתה יום אחד, מנין שנים שלשה ארבעה וכו' (ספרא ויס, מצורע, פרק ח). ר' יודן אמר בכל מקום שנאמר אחרי סמוך, אחר מופלג. ור' הונא אמר בכל מקום שנאמר אחר סמוך, אחרי מופלג (מד"ר בראש' מד). — ובסהמ"א: ולא היתה לו (לאברהם) הבטחה רק באחרי כן יצאו ברכוש גדול והוא מיד או מופלג כמה (רמב"ן, שמות יב מב). — °ומֻפלג, רחוק במקום: אמנם לקחנו המספר החמישי למה שאיננו לא קרוב ולא מופלג (ר"י מסיר ליאון, נופ' צופ' א יג, 44). — °ומֻפְלָג במשמ' יוצא מן הכלל, רב ביותר, גדול ביותר בדבר, בגיל ובדרגה29: פי' מופלג גדול בחכמה מופלג משאר חכמים (ר"ח, ערוב סג.). והוא דמפליג בזקנה שזקן מאד אז חולקין לו כבוד בבית המשתה יותר מן החכם וכו' אבל אם אינו מופלג בזקנה, החכם שהוא מופלג קודם לכבדו. שמעינן מהכא דחכם מופלג וזקן מופלג שאינו חכם כל כך כבחור, בישיבה הלך אחר חכמה להושיב החכם בראש ולדבר תחלה, במסיבה הלך אחר זקנה וכו' והיכא דלא מופלג לא האי בחכמה ולא  האי בזקנה, נראה בעיני דבכל מקום הלך אחר זקנה, מדאמר רב אשי והוא דמופלג בחכמה והוא דמופלג בזקנה, דהיכא דהוו תרוייהו מופלגין הולכין בישיבה אחר החכם ובמסיבה אחר הזקן, מכלל דהיכא דלא הוו תרווייהו מופלגין לא האי ולא האי, הולכין בכל מקום אחר אחד מהן וכו' (רשב"ם, ב"ב קכ.). והנה הדרשנים המופלגים להמשיך לב שומעיהם היו מביאים בדרשותיהם משלים ואגדות וכו' ומאירים עיני התלמידים (ראב"ע, מעדני מלך י.). לא ימלאנו לבו לדבר אלא מופלג או מחליק (ר"' א"ת, מבחר הפנינים לרשב"ג, 43). אין מעמידין בסנהדרין בין בגדולה בין בקטנה אלא אנשים חכמים ונבונים מופלגין בחכמת התורה בעלי דעה מרובה (רמב"ם, סנהד' ב א). ודעהו שהוא מופלג (ר"ש א"ת, מו"נ א מא). והמופלג הנאמר בזה הענין אמרו בתלים לך דומיה תהלה פי' השתיקה אצלך הוא השבח (שם א נט). אם התחלפו המלאכות כמו שיהיה אדם חכם ואם לא יהיה מפלג בחכמה ואדם אחר מרקד מהיר ברקוד  הנה נאמר בחכם ההוא שהוא היותר קדם מן המרקד במעלה (מלות ההגיון יב). שהחום הטבעי יקרה לו התכה מעט מעט או כבוי יהיה מחום או מקור כשתית המים הקרים בריקות נפש ואחר  המרחץ וההתעמלות והמשגל והמרטיבים המופלגים והמנגבים אחר ההמסים וההרקות המופלגות בזיעה ושתן ושלשול (קאנון א יד ד ג). קדחת הרקיית הנה תקרה מהתגעשות הליחות בעת השלשול תנועה לרוח מופלגת תבער בו קדחת לרב היגיעה (שם ד א כה). אבל אם החכם מופלג (בחכמה) והזקן אינו מופלג (בזקנה) חולקין כבוד בכל מקום לחכם (ר"א מלוניל, ארח' חיים ב, דין כבוד אב ואם ד). המופלג במלאכה יקרא אומן (רד"ק, שרשים, אמן). וכמו כן כשירצה להיות משורר מופלג כמה דברים צריך שילמוד וידע באיזה דבר מהדברים יבחין לנפשו (רש"ט פלקירא, ראש' חכמה, 39). והחמישי בחבור הנגונים השלמים והם המונחים במאמרות השיריות המחוברות על ערך וסדר ואיכות מלאכתם כפי כל כוונה וכוונה מכוונות הנגון ויודיע הנגונים אשר בהם תהיינה מופלגות ונמרצות  בהגיע אל הכוונה אשר בעבורה נעשו (שם 47). שיי' נתן לו לשון האנשים המורגלים המופלגים בהלצה לדעת לאמר הדברים הנמרצים בעת הראוי (ר"י מסיר ליאון, נופ' צופ' א א). ולזה מופלגי ההלצה היו בחירי האומה וסגולתה כמעט נשלמו בהם המעלות כלם (שם שם ב). יערוף כמטר ר"ל שידבר בסדור מופלג ובמאמרים מופסקים בהדרגה באופן יובנו בשלמות אצל השומעים במדרגת המטר היורד טפח אחר טפח בסדר נאות כפי ענינו (שם שם ד). ואחר הראיות שב אל הפתיחה ואמר שיגדל כחו וגבורתו כאשר דבר ושיזכור מדותיו המזקקות אשר בהם מנהיג ישראל ר"ל שהוא ארך אפים ורב כו' כמדרגת מה שנעשה האדם מחבב בזכרו שבחיו מצד המדות המופלגות ההנה (שם שם יא). וכל זה ראוי לעשות בהשתדלות ורגילות מופלג עד שבזכרנו המקומות עם הצורות תכף נבא לזכור המאמרים אשר יחקור (שם שם יג). אז נפקחו עיני שכלי וראיתי כי היא הנותנת ובין ערבות אמריה וצחיותיה וכל חקת ההלצה ומשפטיה אשר יוכללו בספרי הקדש ובין כל מה שנמצא מזה אצל כל יתר האומות הבדל מופלג עד ידמו כאזוב אשר בקיר בערך אל הארז אשר בלבנון (שם שם). והנה התייב מכל זה ר"ל מצד הצדק והיושר המופלג שיהיה לו הוד מלכות וכו' שכמו שהוא מופלג בתכונת הצדק יותר משאר האנשים כן התחייב על צד הגמול הראוי שיהיה לו שלטונות וממשלה על כלם (שם ב ד). והנימוסים מופלגי הפאר והתועלת הם הנימוסים הישרים אשר ירשמם הראשון במדינה ההיא או הנפקד עליה ממנו (שם שם יז). אמנם כל מה שאמר בגדר הכילי מוכיח על היותו במדרגת הרוע למטה מהנבל הרבה וזה מאחד משני פנים, אם שלא יגיע מתכונתו לעשותה הרעות המפלגות שיעשהו הנבל אם גם כן שמה שיעשהו יעשהו בערמה ותעלומות והסתר (שם ד כא). ואני אביא לך בזה כמה משלים נכבדים ויקרים מדברי הנביאים הקדושים שהם היו המליצים המופלגים (שם שם נה). שהם אומות גדולות ונכבדות בעלי יושר ומנהגים חשובים והתגורר בתוכם כבוד מופלג ותוספת עלוי (ידע' בדרשי-פניני, פרדס א, אוצה"ס ג). וישתמשו באלה ההבלים שמוש מתמיד בכל זמן ויקחו מהם השעורים המופלגים ויהיה סבה לחליים וקצור ימיהם (שם). והיו תולין כל הנהגתן בפועל הככבים וכשהחילו לראות זאת ההצלחה המופלגה לזאת האומה השפלה וכו' (הוא, באורים 27). כל מה שזכר בספר מהרחקת החריצות המופלג על קנין העשר (ר"י עראמה, יד אבשלום על משלי כג, ד"ה כלל רביעי). ושהיא (הדעת הזאת) היה אפיקורסות עצום ובעיטה מופלגת בדתות (ר"י אברבנאל, שמים חדשים, עיון ג, כט:). שבעבור השחוק יאמר על האדם המופלג בו שהוא מהלל ומשגע (ר"ש אלמולי, פתרון חלומות, יב.). כי הנפש תתענג בשירים המופלגים והנגונים הערבים (ר"מ בן חביב, דרכי נעם, ה.). כי כבר נמצא דוגמת זה מקבלת החלוקה המופלגת אפי' בסוג החיוני (פפנהיים, יריעות שלמה א ג, ח:). הלומד מקרא הוא מופלג גדול בענינו (ריב"ל, תעודה בישראל א טו, 25). האדם ששם שכלו ועסקו מנעוריו על ענין אחד להשתלם בו הוא מופלג בו בלתי ספק (שם שם). יש מופלג בעיון תלמוד ונעדרה ממנו מלאכת למוד לאחרים להסביר לזולתו (שם שם). — ואמר המליץ: נסתפקתי עוד בענין התגין המופלגין בספרי התורות משונים חדשים גם ישנים ובאותיות עקומות ועקושות ושאר צורות בשינוי האותיות נדרשות (ר' שם טוב, בדי ארון, ספר תגין, 80). — °ותשובה  מֻפְלֶגֶת, תשובת הֶפְלֵג, תשובה שאינה עונה על הענין: ואמת שהשאלה היתה אם יצומו ואם לא יצומו והתשובה באה מופלגת שלא יוכל המבין להבין הבנה שלמה אם שהתמידם או בטלם (ר"א הקראי, גן עדן, יום הכפורים ה, סג.). — °ומֻפְלָג כמו מְפֻלָּג, מחֻלק בדעה: אלא אדרבא צותה תורה להעשות מלאכות ביום ראש חדש וע"כ תמצא הפסוקים מופלגים (שם קדה"ח יב, יג:). — °ובמשמ' מי שהפליג בספינה: ומופלג הוא בנהרות כדרך שהוא מופלג כשהוא בים (ר"י ברצלוני, ספר העתים, ערבי שבתות). 

— הִתפ', *הִתְפַּלֵּג, — פִּלְּגוּ אותו, חלקו אותו: תני עץ חיים מהלך חמש מאות שנה וכו' וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו (רבי יודה ביר' אלעאי, ירוש' ברכ' א א). עץ חיים מהלך חמש מאות שנה וכל מימי בראשית מתפלגין ויוצאין מתחתיו (מד"ר שה"ש, אחת היא). — ובסהמ"א: ויחלק עליהם לפי פשוטו סרס המקרא ויחלק הוא ועבדיו עליהם לילה כדרך הרודפים שמתפלגים אחר הנרדפים כשבורחין זה לכאן וזה לכאן (רש"י, בראש' יד יה). וכבר במקור נדפס 'לכבר'התפלגנו הרבה מכונת החבור והערנו אמנם על אלה הענינים לרוב מה שהם מצוים בתשמיש ההמוני (פפנהים, יריעות שלמה א ד, כא). — ואמר הפיטן: ופלגי מים באמרתו התפלגו וענפי לבנון בחכמתו השתרגו (ר"י הלוי, אלהים אל מי, דיואן ג, 291). 

— פֻע', °פֻּלַּג, — פִּלגו אותו, חלקו אותו, ואמר הפיטן: פלגו לשבעה חלוצים וקבעו שמונה מליצים נגד שקודת נצים ותקופת שנת קצים (אין צור, זולת שבת א חנכה). — ואמר המשורר הקראי: מאמינים ומחליפים כלם מפולגים בשפתם ומלולם (סלמון בן ירוחם, מלחמ' ה', 37). 

— קל,  °פָּלַג בפלוני, — כמו חלק על פלוני, ואמר הפיטן: פלגה נקרא דורם כי פלגו במיגדל דירם, צור פילגם ופרץ גדירם ופלגו זה על זה בדיבורם (ינאי, קרובות, זולאי, יג). — וכמו פרש, ואמר הפיטן: פלאך אין לפלוג צורתך אין לצור (שם טו).