פֻּלְחָן

*, פָּלְחָן, פולחן1, — עבודה, עבודת הבורא, Dienst, Gottescienst, Kultus; service (divin), culte; (divine) service, cult: אלהך די אנת פלח ליה וכו' וכי יש פולחן בבבל הא מה ת"ל ולעבדו זו תפלה כשם שעבודת מזבח קרויה עבודה כך תפלה קרויה עבודה (ספר' דבר' מא; ומעין זה ירוש' ברכ' ד א). — ואמר הפיטן: נסתמה הבירה ונתרוקן טהר השלחן מזין ומזיח סתר מעבודת פלחן (מאיר, תענית צבור, סליח' לתענ' חמשי).



1 [מן הארמ' שבתרגומים.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים