פ"ע, פָּלְטוּ, —א) פָּלַט האדם, נמלט מרודפיו, מהאויב , entkommen:se sauver; to escape : החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו וּפָלְטוּ פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות (יחזק' ז יה- יו). — ובתו"מ: בירך התחילה בעבירה תחילה ואחר כך הבטן לפיכך תלקה הירך תחילה ואחר כך הבטן ושאר כל הגוף לא פלט (סוט' א ז). זה חומר ביחידים מבמרובים שהיחידים בסקילה לפיכך ממונם פלט והמרובים בסייף לפיכך ממונם אבד (סנהד י ד). נכסי צדיקים שבתוכה (בעיר הנדחת) אובדין שבחוצה לה פליטין1 ושל רשעים בין שבתוכה בין שבחוצה לה הרי אלו אובדין (שם שם ה). מעשה שעשיתי מפרש בים הגדול וראיתי ספינה אחת ששקעה בים והייתי מצטער על תלמיד חכם אחד שהיה בתוכה וכשבאתי למגיזה של קפודקיא והתחיל מקדמיני ושואל לי שאלות נימתי לו בני  היאך פלטת   נומה לי (ר' עקיבא ,  ירוש' יבמ' טז ג). החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום לנו בתוכה (בעיר הנדחת) והודחו עמה, אם נשתהו שם  ל' יום הן בסייף וממונן אבד פחות מכן הן בסקילה וממונן פלט (סנה' קיב.). ולולא אברהם לא פלט לוט מסדום (מד"ר במד' כ). וכיון שראה אותו (את עוג) נתיירא ואמר לא לחנם פלט זה מן אותן הגבורים מימות אברהם ועד עכשיו (דבר' רבה, ליברמן, 31). — *ובהשאלה: והוא נשאר מהגבורים שהרגו אמרפל וחביריו שנאמר ויכו את רפאים וזה הפסולת שלהם כפריצי זיתים שיוצאין ופליטים מתחת הגפת (תנחו' חקה כה).— *ובמש' בָּלַט, יצא מעל השטח, היה גבֹה ממנו במקצת, hervorstehen; saillir; to project: מ"ד לא חוקק בפולט מקום הכתב כגון הדין דינרא מ"ד אפי' חוקק כגון הדין פנקסא (רב חסדא, ירוש' גטין ב ג). — ובסהמ"א: כל דבר שפולט נקרא בדבריהם זנב כאמרם שתים כנגד שתים ואחד יוצא זנב וידוע כי יקרא (זנב) לרחם שיפלוט לחוץ (רש"ט פלקירא, המבקש, עח). —°ובהשאלה פָּלַט ממעשה פלוני, אין לו חלק בו: וזה מפעולת אדם והאלהים ממנו יפלוט (רסע"ג על חוי הבלכי, דודזון, 72).

— ב) פ"י, *פָּלַט פלוני דבר, הוציאו מפיו, הקיא אותו,  auswerfen, ausspeien; cracher,  vemir; to throw out; split out : החושש בשניו לא יגמע את החומץ ויהא פולט אבל מגמע ופולט ובולע מטבל בדרכו ואינו חושש (תוספת', תרומ' ט יא; שם שבת יב ט). הרי שנתן לתוך פיו ושכח ולא בירך אם היו משקין פולטן אם היו אוכלין מסלקן לצדדין (רב הונא, ירוש' ברכ' ו א). היתה (הבהמה) מהלכת ופולטת עשבים מהו (ר' ירמיה, שם ב"ק א א). שכח והכניס אוכלין לתוך פיו בלא ברכה מסלקן לצד אחד ומברך תניא הדא בולען ותניא אידך פולטן ותניא אידך מסלקן (ברכ' נ:). — ובהשאלה: א"ל הקב"ה לשר של ים פלוט אותן ליבשה (רבה בר מרי, פסח' קיח:). פושעי ישראל שעברו על התורה ועל המצות נפשן כלה וגופן כלה והן נעשין אפר וגיהנם פולטתן והרוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים (סדר עולם רבה, רטנר, פרק ג, ט.). —  ובסהמ"א: השרוי בתענית יכול לטעום לתוך פיו עד כדי רביעית ויחזור ויפלטנו שאין זה חשוב הנאה (הלבוש או"ח תקסז א). — ואמר הפיטן: פועל בחכמה פקד אדמה פלוט ביחומה פראים ובהמה (אל נשא, יוצ' שבת בראש'). לאחרונה יסעו שבם שלט כי הענן מטם פלט (ר"א הקליר, אזכיר סלה, קרוב' שבת זכור). — ובינ' פָעוּל',  °פָּלוּט, שפלטו אותו: הסגולים לך מכל עם העמוסים כמיביטנך  הפלוטים כמירחמך (ינאי, האומרים, קרוב, לימים נוראים, זולאי, שמ). — וּפָלְטָה שכבת זרע: זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ורבי יהודה פוטר (ברכ' ג ו). מניין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שהיא טמאה שנאמר היו נכונים לשלשת ימים (שבת ט ג). נכריה שפלטה שכבת זרע מישראל טמאה, בת ישראל שפלטה שכבת זרע מנכרי טהורה (מקוא' ח ד). הפולטת שכבת זרע מבפנים טמאה (תוספת' נדה ה יג). משמשת כל שלשה ימים אסורה לאכול בתרומה שאי אפשר לה שלא תפלוט (נדה מא:). ובהשאלה פָּלַט, במשמ' הפריש מתוכו שמן, דם וכדו', ausscheiden; sécréter, excréter; excrtete, to secrete : הכבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת (תרומ' י יא). כל הזתים הגשמים יורדין עליהן והן פולטין את שמנן (ר' חנינא, ירוש' בכורי' א ג). כבולעו (הבשר את הדם) כך פולטו (פסח' עד.). שלשה דברים בכלי חרס בולע ואינו פולט ואינו מבאיש כל מה שבתוכו (אדר"נ מא). — ובסהמ"א: גיעול לשון מקיא ופולט  (רש"י פסח' מד:, ד"ה גיעולי). כן צותה על יום הכפורים לענות אדם נפשו כדי שתפלט כל הלחות הנפסדות שנקבצו בה מתוך תשובה שלימה (ר' יעקב אנטולי, מלמד התלמידים, נצבים, קעט). ובהשאלה, ואמר הפיטן: לבת לבי אף כי קולטת קרבתך לי טוב חולטת פולטת (שלמה הבבלי, אחשבה לדעת, זולת שבת בראשית). — *ופָלַט נשמתו, הוציא את נשמתו: לא דומה הפולטה בחיק אמו (ארץ ישראל) לפולטה בחיק נכריה (עולא נחותא, ירוש' כלא' ט ד). — פָּלְטָה הסכין בשר, דלדלה קצת מן הבשר: בשר שפלטתו סכין (ר"ל חול' קכא.). לא שנו אלא שפלטתו חיה אבל פלטתו סכין בטל (עולא בשם ר' יוחנן, שם קכד.). כשמפשיטין את הבהמה פעמים שהסכין פולט מן הבשר אצל העור (רש"י, חול' קכא., ד"ה בשר).

ג) *ובמשמ' הציל, הוציא: ולמה נקרא שמו פלטיאל שפלטו אל מן העבירה (ר' יוחנן, סנה' יט:). מיכאל היה המגיד שנאמר ובעל כנפים יגיד דבר ולמה נקרא שמו פליט בשעה שהפיל הקב"ה סמאל ובת שלו ממקום קדושתו אחז בכנפו וביקש להורידו עמו ופלטו הקב"ה מידו (פרקי דר"א כז). — ואמר הפיטן: פחדו יחיל סוטמים פיותם היות אטומים, פרחיו במשענותם חטומים פלוטים2 מרכל פטומים (ר"א הקליר, יום מימים, שחר' יוה"כ, מחז' איטל' ב, פ:).

פִע', מְפַלְּטִי, פַּלֵּט, פַּלֶּט־, פַּלְּטָה, פַּלְּטֵנִי, פַּלְּטוּ, אֲפַלְּטָה, אֲפַלְּטֵהוּ, תְּפַלֵּט, תְּפַלְּטֵנִי, תְּפַלְּטֵמוֹ, יְפַלְּטֵהוּ, יְפַלְּטֵם, תְּפַלֵּט, — פִּלֵּט את פלוני  מאויביו, עשה שימלט מידם, retten;; sauver; to save     : יי' סלעי ומצודתי וּמְפַלְטִי3 לי (ש"ב כב א). יַתְּפַּלְּטֵנִי מריבי עם (שם שם מד). קומה יי' קדמה פניו פַּלְטָה נפשי מרשע חרבך (תהל' יז יג). מְפַלְטִי מאיבי אף מן קמי תרוממני (שם יח מט). בך בטחו אבתינו בטחו וַתְּפַלְּטֵמוֹ אליך זעקו ונמלטו (שם כב ה-ו). גל אל יי' יְפַלְּטֵהוּ יַצִּילֵהוּ כי חפץ בו (שם שם ט). אתה סתר לי מצר תצרני רני פַלֵּט תסובבני סלה (שם לב ז). ויעזרם יי' וַיְפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מרשעים ויושיעם כי חסו בו (שם לז מ). מאיש מרמה ועולה תְּפַלְּטֵנִי כי אתה אלהי מעזי (שם מג א). על און פַּלֶּט־למו באף עמים הורד אלהים (שם נו ח). בצדקתך תצילני וּתְפַלְּטֵנִי (שם עא ב). אלהי פַּלְּטֵנִי מיד רשע (שם שם ד).  פַּלְּטוּ דל ואביון במקור נדפס 'אבין' מיד רשעים הצילו (שם פב ד). כי בי חשק וַאֲפַלְּטֵהוּ אשגבהו כי ידע שמי (שם לא יד). —  ואמר הפיטן: ועוד סלה יסובבני פלט רני אם מצאתי חן בעיני המלך (מלך אחד, סליח' ער"ה).  סתר לי תצור ממונה ממונה רני פלט לי תסובב (ר"י נג'ארה, עולת תמיד יח). — ואמר המשורר: קול אל קול קורא מבשר בזבול הרקיע רני פלט רני פלט צבא עליון הריע (שלום הכהן, ניר דוד ז, 155). — פִּלְּטָה האשה, הוציאה ולדה, ילדה: ואשר תְּפַלֵּט לחרב אתן (מיכ' ו יד). — והפרה: שורו עבר ולא יגעיל תְַּפַלֵּט פרתו ולא תשכל (איוב כא ו). —  *ובמשמ' הוציא, כמו קל במשמ' ב):  וגלגלי עיניו מפלטין ומוציאין לפידי אש (פרקי היכלות ד, סא.). — ובמש' פ"ע, פִּלֵּט את עצמו,התמלט: וַאֲפַלְּטָה לנצח משפטי4 (איוב כג ז) .

הִפע', תַּפְלִיט, — הִפְלִיט האדם, עשה שהאשה תפלט, תלד: ותסג ולא תַפְלִיט ואשר תפלט לחרב אתן (מיכ' ו יד). — ב) הִפְלִיט5] הארי את טרפו: ושאג ככפירים  וינהם ויאחז טרף וְיַפְלִיט ואין מציל (ישע' ה כט). — °במשמ' הציל, ואמר הפיטן: אנא זכור מוסיף חלק שכם אחד, קוה להפליט המחנה האחד (רסע"ג, סדר הושענות, סדור רסע"ג, רמז). — *הִפְלִיט  דבר או אדם, הוציא אותו, פְּלָטוֹ והקיאו: כל הילדים שהשליכו ליאור לא מתו אלא היאור  הפליט אותם  והשליך אותם למדבר מצרים (ר' שילא, פרקי דר"א מב). מי שהיה צריך טבילה היה הענן  מפליטו חוץ ממחנה ישראל (שם מד). —  ובסהמ"א: לא יוכלו מלט משא, להפליט מה שבמעיהם כשאר המוציאין כהוגן (רש'י, ישע' מו בׂ). כעין בולעו לאיסור יפליטנו כדאמרן כבולעו כן פולטו (הוא, ע"ז עה: ד"ה כל דבר). כענין שבלעו שפת הדוד את האיסור יפליטהו (שם עו; ד"ה כבולעו). — °הִפְלִיט לחלולחית מדבר, גרם לדבר שיפלט ויפריש את הלחלוחית: מדיח יורה גדולה ומגעילה ברותחין ומכשירה ושוטפה בצונן ומפליטה מחמץ תחילה ואח"כ מרתיח בהן בלא שיעור (שבלי הלקט, פסח רז). שהמלח אינו מפליט מהעץ כלום (הרוקח תפט).— °ומַפְלִיט כלי, עושה שהכלי יַפְלִיט: ומאן לימא לן שהמלח מפליט כלי איפשר שאין המלח מפליט אלא  את האוכלין (רשב"א, תשו' קל).

* — הִתפ', *הִתְפַּלֵּט, — נצל ונמלט: מעשה בשני אחים שהיה אחד במירון ואחד בגוש חלב נפלה דליקה בבית זה שהיה במירון ובאת אחותו מגוש חלב התחילה מגפפתו מחבקתו ומנשקתו ואומרת לית דא מבדה לי דהוה אחי באננקי ונתפלט ממנו (מד"ר שה"ש, מי יתנך כאח). עתיד היה המבול לבא לעולם ויתפלט5 ממנו נח ובניו (תנחו' שמות יז).

— נִפעל, °נִפְלַט, — פָּלְטוּ אותו: לא יורה בה זרע פסולת שיהא חוזר ונפלט מגופה בלא הריון (רש"י, איוב כא י) . שיהיו המים הנפלטין מן הקלי על ידי חום האור זבין ויוצאין לחוץ (הוא, פסח' מ. ד"ה סחיפא). שהמים נפלטין וחוזרין ונבלעין (שם, שם ד"ה זקיפא). דאותה בליעה מששהתה בדופנו של כלי לילה אחת הופג טעמו ונתקלקל ותו לא משבחת לאוכל שהיא נפלטת לתוכו (שם מד:, ד"ה והכא). שיהא כל דמו כבר נפלט ממנו(הוא, חול' קיב.; ד"ה עד שיכלה).

— פֻע', °פֻּלַּט, — שפלטו אותו, נצל ונמלט, ואמר הפיטן: ידועי שם בבור נשם ובנקיון רעיונים עת פלטו6 ונתמלטו מכור ברזל סוינים (ידועי שם, אופן ז' פסח).

— הָפע', °הָפְלַט, בינ' מָפְלָט, — כמו פֻע', ואמר הפיטן: לעת ימחה ולא ימלט יגונן עם גנון ומפלט (ר"א הקליר, אזכיר סלה, קרוב' שבת זכור).