ש"ז, מ"ר פְּלֵטִים, פְּלֵיטִים, —  מי שֶׁפָּלַט, שנמלט, Flüchtling;  fugitif,  réfugié;  fugitive,  refugee: אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פְּלֵיטִים ובנתיו בשבית (במד' כא כט). כי לא ישובו כי אם פְּלֵטִים (ירמ' מד יד). קול נסים וּפְלֵטִים מארץ בבל (שם נ כח). פְּלֵטִים מחרב אל תעמדו (שם נא נ). ושלחתי מהם פְּלֵיטִים אל הגוים (ישע' סו יט). ועי' גם פָּלַט.