ש"נ, —  משפט, תחבולה (?)1: הביאו עצה עשי פְלִילָה שיתי כליל צלך בתוך צהרים (ישע' יו ג). —  ובסהמ"א: דע אתה אדוני כי אלהים היית במשפטי משפט אלהים שפטני דין עליון דנתני אשר הוא העד הוא הדיין ולו הנסתרות והוא יודע תעלומות לב ולא צוה כן לנוהלי משפט לעשות פלילה (מנחם, תשו' תלמידי מנחם, XXIX).  וכאשר לא נסור כפילת סלסלות כי הם שמות נבנים על הכפילה והתבונן ואל תפק הפלילה תשו' דונש על מנחם, 21, סלסלות.  והיה יונה מצטער על נבואתו שלא נתקיימה וכו', ויתפלל אל ה' אין התפלה הזו אלא לשון פלילים כלומר מלשון פלילה לפני המקום אברהם בר חייא, הגיון הנפש, כט..  והוי אומר כי הקב"ה גילה ליונה ברוח הקדש דבר הנחמה אשר הוא מתנחם על הרעה אשר קרא על נינוה וכו' ויחר לו מאד ויבקש פלילה ומשפט מלפני המקום שם. —  ואמר הפיטן:  גברו מאד מצוקותינו ברואה שגינו פלילות פוקותינו וכבגד עדים כל צדקותינו אליה בר שמעיה, אתה חלקי, סליח' ה עשי"ת. —  ואמר המשורר: מלך בעת ירצה לדלג בתחלה אז רשות אליו בדת ופלילה לעלות לבית מבצר ושם יעמד ואז לו יהיה מפלט ליום צוק וחבלה ראב"ע, אשיר בקולי, כהנא א, 154.  עששה עין בשרו קצרו עפעפיה שוגה בראה ופלילתו שוא ואין שלום הכהן, חתם תכנית, ניר דוד, 24. —  °ובמשמ' דין בהלכה:  פלילת החייב שבועה לחברו ומת ולא נשבע אין חייבים בניו בשבועת אביהם ר"י הדסי, אשכל הכפר, לא תחמוד, שסח פ.