ב. פָּלִיל

1, ש"ז,— יועץ, חכם: ובממלכה הששית אנשים צדיקים בתם מחזיקים וכו' יושבי אהלים מורים ופלילים שופטים ושוטרים וכו' (ראב"ע, אגרת חי בן מקיץ, כהנא ב 52). פליל אחד מכשף (שבחי ר' חיים ויטאל, שנת שס"ד). פליל אחד בקי בגורל החול (שם שנת שס"ט). והפלילים שבהם (בהישמעאלים) בראותם שעד היום לא הצר להם בקשו לעשות שלום (חרבות ירושלם, ג). — ואמר הפיטן: לשא דע פלילים צגתי במסלולים להזכר בפלולים שוע גבורות טללים (ר"א קליר, ארשה, תפלת על). פקד מחתה וחתה גחל וקידמוהו בכלי קטרת פלילים (רסע"ג, אלהים יה מקדם, עבודה, Elbog,Stud. 125). בורך לבלתי עוד ייליל כבלה עדנו ונדרך ותפקדהו בבינת פליל יחד נער רך (הוא, עבודה, סדור רסע"ג, רפב). והתרע באצילי עם פלילים דבק בהם ואל תט אל כסילים (רב האי גאון, לקו"ק, 52).— ואמר המשורר: פליל בכל קשרי תפליה גדול בכל עטי גדיליה משרה עלי שכמו כשירתו תגח בחוג שחק כסיליה (ר"ש הנגיד, הוה יחידתי, אוצר השיר, 50). יבכו פלילינו בשנער אחריו כי אזלת ידם וכל חסרו (רשב"ג, בימי יקותיאל, ברודי, 19). דלתי שעריו בחכמה בכלי בריחים נעולים משא להביא בשבת בהם יצוו פלילים מצות נטילה בלולב לשמר ברב מעללים (ראב"ע, חידות, כהנא א, 88).הייתי בימי נעורי מתדפק על דלתי חכמים ומשכילים ושוקד על שערי המבינים והפלילים ללקוט בדלחי אמריהם ולשאוב ממעיני משליהם (ר"י חריזי, תחכמוני, 168).



1 [ע"פ פליליה. עי' שם הערה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים