ש"נ, — כמו א. פְּלִילָה1: וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פְּלִילִיָּה (ישע' כח ז). — ובסהמ"א: והשכל יעיד לדבריהם ביתרון המעלה ולכל אחד מהם תושיה ופליליה על אבן טבעתו (ר"י חריזי, מוסרי הפילוסופים א ד). והב' ישר, איש שלא נתן לו אלהים לא שכל ולא תושיה ולא מוסר ולא פליליה והאמין לאנשי הצדק לבעלי הדעת ולבעלי האמת (לקו"ק, נספחים, 10). — ואמר הפיטן: בחר בציר פליליה אלי שלחו למחיה (ראב"ע, הוא אלוהי, איגר 176). סבבוהו פרחי לויה באצבע צרדה יכו נגדו סודרים ספרי פליליה יודו לה' חסדו (הוא, אזכירה סדר עבודה, שם 233). — ואמר המשורר: הזהר בני מזדון ומשגיה להבן מאנשי התושיה והפליליה (דונש, תשו' על רסע"ג 51). ואז תעשינה ידיו תושיה ויחיה הפליליה בצאצאי היהודיה (הוא, תשו' על מנחם, הקדמה, 6). וציץ פרח במטה התבונה עלי מעין פליליה וחכמה צעיר שנים משעשע במשנה ועלם רך מבאר תעלמה (יוסף בן חסדאי, הלצבי חן, שעה"ש, 29). שמעו בני שכל פליליות בם תלמדו דעות ותשיות (ר"י חריזי, תחכמוני נ, 453). — °ובהשאלה על אדם חכם, כאלו בשתי מלים פְּלִיל-יָה, ואמר המשורר: הבמות פליליה ומקבר תרומיה ידידי בקשו נא לי צרי לכאב ולכויה (ר"ש הנגיד על מות רב האי גאון, הבמות, ברודי, 5).