פְּלִילוּת

*, ש"נ,— משפט, שפטים וכד': ויעמוד פינחס ויפלל ותעצר המגפה וא"ר אלעזר ויתפלל לא נאמר אלא ויפלל מלמד שעשה פלילות1 עם קונו (סנה' מד.).— ובסהמ"א: ועל חטא שחטאאנו לפניך בפלילות (ודוי ליל יוה"כ). משום כי הוא הוצאת עלה למשפט כבר כשר כמוהו בפלילות (ספר הישר (העריות) לישועה הקראי 56). ויצב עדים נאמנים לגרדון ולפלילות ולמשוטטי לילה (יעקב מן. ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, 36).



1 [אמנם אפשר שהכונה פְּלִילוֹת מן פְּלִילָה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים