1 קל לא נמצא.

― פִע', פִּלְלוֹ, פִּלַּלְתְּ, פִּלָּלְתִּי, יְפַלֵּל, ― א) פִּלֵּל האדם דָּבָר, חשב, היה בדעתו כך או כך, האמין שיהיה כך או כך, erhoffen; expecter; to expect:  ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פִלָּלְתִּי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך (בראש' מח יא). ― וּפִלֵּל דבר לפלוני, היה בדעתו שיהיה כך וכך לפלוני: גם את שאי כלמתך אשר פִּלַּלְתְּ2 לאחותך (יחזק' יו נב). ― ובסהמ"א: לא קיללתי חבירי ולא פללתי לו רעה (רש"י, איוב יו יז). ― °ועל דברים שבהוה או בעבר: ואף כי ידע הקיסר אלכסנדר וכו' כי כל מעשיו טובים לארץ רוסיא מאוד בכל זאת פלל כי השעה צריכה לבטל דעתו מפני דעת עמו בפעם הזאת (רמא"ג, הצרפתים ברוסיא, 41). אז עבר עליהם הרוח ויפללו כי להם משפט הבכורה בבזה הזאת (שם 109). ומזה פללתי (דרך אומדנא והשערה בעלמא) שהיהודים הראשונים אשר באו לגור פה לא מארץ אשכנז יצאו כאשר יחשבו קצת (ריב"ל, תעודה בישראל ב ג, 34). ― ב) פִּלֵּל את פלוני, שפט אותו, דן אותו richten; juger; to judge: אם יחטא איש לאיש וּפִלְלוֹ אלהים3 (ש"א ב כה). ― ובסהמ"א: בנחמך שהיה לך לנחם אותם שמרון ובנותיה ביום אידן ולא לפללן ולדונן לומר יפה באה עליהן (ר"א בלגנצי, פי' יחזק' טז נה). ― ג) פִּלֵּל סתם, עשה מִשְׁפָּט: ויצמדו לבעל פעור וכו' ותפרץ בם מגפה ויעמד פנחס וַיְפַלֵּל4 ותעצר המגפה (תהל' קו כח-ל). ― ובמליצה: התכוננו כמה חלוף בין בית הלל אשר זה לזה יכריע ויחולל ושב אחד לאחד בלי פלל לפלל בהשענם בבת קול ולא מפי מחולל (לקו"ק, נספח', 27). ― ואמר המשורר: ומה יצדק ילוד יעקב ויזכה בעוד אויבו ידינהו ופלל (רש"ט פלקירא, המבקש יט), ― ובמשמ' הִתְפַּלֵּל, ואמר הפיטן: היש מי יפלל וישיב חמה ויוחק לדורות שמו לזכרון (יוסי בן יוסי, אפחד במעשי, מוסף ב ר"ה). פלל תחנה לפני קונו מלא רחמים חוס כאב על בנו (ר"א קליר, אז במלאת, קינ' ת"ב). אלהים או פלילים לא תקלל ולשלומם פגע באל ופלל (רב האי גאון, שערי מוסר השכל, ורטהימר, ג.). ולא נברא אנוש כי אם לפלל לבוראו גם שמו כל יום להלל (שם יא). פללתי לנורא ואיום ראות כמוס יום פקח קוח אסירך לפדיום (משלם בר קלונימוס, אפיק רנן, יוצ' ב פסח). יה רצה עבדת נחשלים בעמל זמנים נכשלים אך כפי יכלתם נמשלים לאשר ברום עולם עמדים ומפללים (ר"י הלוי, הא לך, שעה"ש 101). מפלל יושב אהל הלן במקום משבח לרבוי פדרים יהל (בנימין, בת עמי לא תחשה, סדר יו"כ קטן). ואמר המשורר: ומה יאמר אנוש חציר ימולל לבד חלות פני יוצרו ופלל (ר"י זבארה, בתי הנפש, שעשועים דודזון, 167). ― ואמר המליץ: הניף ידו בקלע וישבר גאון גלית כי פלל ליי' ויתן עז בידו (ב"ז ב"ס מח ו).

― הִתפ', הִתְפַּלֵּל, הִתְפַּלַּלְתָּ, הִתְפַּלָּלְתִּי, הִתְפַּלְלוּ, הִתְפַּלַּלְתֶּם, מִתְפַּלֵּל, מִתְפַּלְלִים, הִתְפַּלֵּל, הִתְפַּלְלוֹ, הִתְפַּלֶּל-, הִתְפַּלְלוּ, אֶתְפַּלֵּל, אֶתְפַּלָּל, אֶתְפַּלְלָה, תִּתְפַּלֵּל, יִתְפַּלֵּל, תִּתְפַּלֵּל, נִתְפַּלֵּל, יִתְפַּלְלוּ, יִתְפַּלָּלוּ, ― הִתְפַּלֵּל אֶל אלוה בעד פלוני, בקש מאלהים שיעשה משפט לטובת פלוני, התחנן לאלהים שיטה לו חסד וכדו', beten; prier; to pray: ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא וְיִתְפַּלֵּל בעדך וחיה (בראש' כ ז). וַיִּתְפַּלֵּל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך (שם שם יז). ויצעק העם אל משה וַיִּתְפַּלֵּל אל יי' ותשקע האש במד' יא ב. הִתְפַּלֵּל אל יי' ויסר מעלינו את הנחש וַיִּתְפַּלֵּל משה בעד העם (שם כא ז). ובאהרן התאנף יי' מאד להשמידו וָאֶתְפַּלֵּל גם בעד אהרן בעת ההוא (דבר' ט כ). והיא מרת נפש וַתִּתְפַּלֵּל על יי' ובכה תבכה (ש"א א י). והיה כי הרבתה לְהִתְפַּלֵּל לפני יי' ועלי שמר את פיה (שם שם יב). וַתִּתְפַּלֵּל חנה ותאמר (שם ב א). ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפתה וְאֶתְפַּלֵּל בעדכם אל יי' (שם ז ה). ויאמר כל העם אל שמואל הִתְפַּלֵּל בעד עבדיך אל יי' אלהיך ואל נמות (שם יב יט). גם אנכי חלילה לי מחטא ליי' מחדל לְהִתְפַּלֵּל בעדכם (שם שם כג). על כן מצא עבדך את לבו לְהִתְפַּלֵּל אליך את התפלה הזאת (ש"ב ז כז). ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו וכו' אשר עבדך מִתְפַּלֵּל לפניך היום לשמע אל התפלה אשר יִתְפַּלֵּל עבדך אל המקום הזה (מ"א ח כח-כט). והודו את שמך וְהִתְפַּלְלוּ והתחננו אליך בבית הזה (שם שם לג). ובא לְהִתְפַּלֵּל אל הבית הזה (שם שם מב). ובא אל מקדשו לְהִתְפַּלֵּל ולא יוכל (ישע' יו יב). ואתה אל תִּתְפַּלֵּל בעד העם הזה (ירמ' ז יו). ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה וְהִתְפַּלְלוּ בעדה (שם כט ז). וקראתם אתי והלכתם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אלי ושמעתי אליכם (שם שם יט). הִתְפַּלֶּל-נא בעדינו אל יי' אלהינו (ברוך, שם לז ג). הקשיבה לקול שועי מלכי ואלהי כי אליך אֶתְפַּלָּל (תהל' ה ג). על זאת יִתְפַּלֵּל כל חסיד אליך לעת מצא (שם לב ו). ואיוב עבדי יִתְפַּלֵּל עליכם (איוב מב ח). ויי' שב את שבית איוב בְּהִתְפַּלְלוֹ בעד רעהו (שם שם י). ― הִתְפַּלֵּל אל פלוני, לפלוני, כמו בעד פלוני, בדבר פלוני: אל הנער הזה הִתְפַּלָּלְתִּי ויתן יי' לי את שאלתי (ש"א א כז). ואם ליי' יחטא איש מי יִתְפַּלֵּל-לו (שם ב כה)5. כה אמר יי' אלהי ישראל אשר הִתְפַּלַּלְתָּ אלי אל סנחריב מלך אשור (ישע' לז כא). ― ובתו"מ, גם על תפלת הודיה: רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה אמרו לו מה מקום לתפלה זו אמר להם בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי (ברכ' ד ב). המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה (שם שם ד). המתפלל וטעה סימן רע לו (שם ה ה). נתפלל ומצא עצמו בשומע תפילה חזקה כיון (ר' אחא רובא, ירוש' שם ב ד). ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל (ר' יוחנן, שם ד ג). נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין מתפלל עמהן (רב, שם שם ו). העוסקים בהספד וכו' אין המת מוטל לפניהם הן יושבין וקורין והוא יושב ודומם הם עומדין ומתפללין והוא עומד ומצדיק עליו את הדין (ת"ר, ברכ' יט.). ― ובסהמ"א: מצות עשה להתפלל בכל יום (רמב"ם, תפלה א א). המתפלל על הרוב הוא מבקש שינתן לו מה שראוי להנתן לו בדין (שד"ל, בית האוצר ב, 190).

― הִפע', °הִפְלִיל, ― כמו הִתפ', ואמר הפיטן: סגל לברך בשמך צורם שים באפך קטורת תמורם ניחומים להפליל ולהרגיש וועד נחת שולחנך ארות במצעד (משלם בן קלונימוס, עבודת יוה"כ, Elbog, Stud, 128). אל אל אשחיר ואפלילה עוד בי נשמה ואהללה בוקר בקומי אדרשה שמו לילי ויומי אזכור נאומו (רני ושמחי, ה.).