ג. פֶּלֶךְ

°, — שמים, כדור מכדורי השמים, גלגל שמימי1, Sphäre; sphère; celestial sphere: על לויתן נחש בריח הוא הנקרא ג'וזהר והיא תכונת הכנס הפלכים זה על זה דמהו אל תנין הים בעבור הכפלו והתעקלו (ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, שרש לוה). וסבות הפעלים האלה וההפעליות האלה כאשר תבקשם ימנע ממך השגתם ואפשר שתמצא סבות סבותם עד שתגיע אל הפלכים ואחר כך אל עלות הפלכים ואחר כן אל העלה הראשונה (הוא, כוזרי ה כ). אות וו תבא בתחלת התיבות ללווי כמו את השמים ואת הארץ גרן ויקב ודומה ולוו הלווי דרך בנקודתה אזכירו בחלק המלכים בעזרת רוכב על פלכים (הורית הקורא, 21). ושם טבע הפלך בנתים ולא עולה ולא יורד אלא מסובב לפי שנברא כל אחד מהם בטבעו מהן קלין ומהן כבדין (ר"י עקנין, ספר מוסר ב טז). והקו המקיף את אורך הארץ על פני הפלך הרביעי משבעת הפלכים והוא האמצעי בישוב יש לו ד' נקודות כנגד ד' רבעי היום (יהודה מוסקטו, קול יהודה לכוזרי ב כ, כ:). — ואמר הפיטן: יזכינו האל רוכב בגאוותו על פלכיו אשר בידו מהלך מהיריו ונבוכיו ועל פיו יחנו ויסעו נגוהיו וחשוכיו (פיוט במדר' הגדול פ' בהר). ופלך רב למול מערב פעם בכל יום יפנה משתחוה ומחוה כי לכל יש קֹנה (ר"י הלוי, יחו לשון, דיואן ג, 76).  הקבצו מתי מלאכים היום יום בשׂרה משחק ורום ופלכים אל תופע נהרה (הוא, קראו מלאכי שמים, לשים שלום, שם 34). —  ואמר המשורר: ושמש מתהלך בתוכם כמלך וכלם על פלך אלהיך זרם (ר"ש הנגיד לר' שמואל בן יוסף, באשמרת, ברודי, 23). גבורה יש בתהלכת פלכים וכל כוכב אשר להם יחבר והשכל אשר לבו מהלך עליהם מגבורתם יגבר (הוא, בן משלי, שעה"ש, 34). פלכים הם בקו צדק ירוצון ואין נפתל ועקש במרומים (ר"י הלוי לרמב"ע, ידענוך נדד, דיואן א, 154). פלס מעגל כל פלך ירוץ עליו ויתהלך סובב סבב הולך עד כל ימי הארץ (יוסף אבן מוהג'יר, אדון כל מעשיו, שעה"ש, 128). ברא אל פלכים בתים לשבעה מלכים הולכים על דרכים ישרו ואם הם הפוכים (ראב"ע, פעם, איגר, 59). 



1 [בהשפעת המלה הערבית פַלַכּ فالقّ, שהיא פֶּלֶךְ העבר'.]

חיפוש במילון: