א. פָּלַם

* 1, קל לא נמצא.

— פֻע', בינ' *מְפֻלָּם, מפולם, — מכֻסה פילומא, בֹּץ וטיט, דגים מְפֻלָּמִים: נכרי שהביא דורון לישראל אפילו דגים המפולמין ופירות בני יומן מותרין (ביצה כד:). — ואבנים מְפֻלָּמוֹת, האבנים המשקעות בפילומת בראשית: בהו אלו אבנים המפולמות2 המשוקעות בתהום שמהן יוצאים מים (חגי' יב.); ומעין זה (ספ' יצירה א יב, מנטובה שכ"ב). ומביא חלוקי אבנים מפולמות בין גדולות בין קטנות (זבח' נד.). —  ובסהמ"א: וכמו שעשה אבנים מפולמות המשוקעות בתהום אשר מביניהם המים יוצאים בו כן עשה שתי הכליות וכו' (שבתי דונולו, חכמוני, יצירה ורשא, סד:). כי חיות הנה וגלות עליות בהכרעות סגוליות מרגליות ואבנים טובות מפולמות (ר"י מפיסא, מנחת קנאות, קופמן, 4).



1 [נגזר מן פילומא, שהיא πήλωμα ביונ', טיט, בֹּץ, בִּצָּה.]

2 [בתרגום איוב כח ג: אבנין מפלמן, ובזהר: והנה רוח גדולה מפרק הרים ומשבר סלעים וכו' אבנין מפולמין קליפא תקיפא כאבנא מפולמא וכו' (פנחס, רכז. ברעיא מהימנא). רסע"ג (בפרושו הערבי לס' יצירה) פרש כמו מפולחות (מפלעה مفلعة בערב') כלומר מבקעות לפלחים, ור"י אברבנאל (מפעלות אלהים ג ח) אמר וז"ל: ואין פי' מפולמות נעלמות מגזרת פלמוני כמו שפי' הרלב"ג אבל ענינו אבנים גדולות אבנים חזקות ובריאות, ע"כ. ולפי זה השתמשו במלה בסהמ"א.]

חיפוש במילון: