פִּלְפּוּל

*, ש"ז, — א) הפיכה לכאן ולכאן1, נתינת פנים לכל צד, וִכּוּחַ ממצה את כל צדי הדבר, allseitige Diskussion; siscussion d'une question sous tous ses aspects; discussion from every point of view: והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים בלימוד בשמיעת האוזן וכו' בדקדוק חברים ובפלפול התלמידים (אב' ו ה). מעשר שני אין מוכרין אותו וכו' ר' יוסי בשם ר' זעירא ר' יודן בשם ר' יילא דברי הכל היא מפני פילפולו2 (ירוש' מעשר שני א א). רבי ישמעאל מאחר שעה לפילפולו ורבי עקיבה מקדים שעה אחת לעיסוקו כדי שלא יכנסו למצוה משוכרין3 (שם פסח' ה א). עתיר סלעין עתיר תקוע זהו בעל פלפול עתיר משה עתיר כמס זהו בעל שמועות (ב"ב קמה:)ומפלפולו של ר' חייא שנה לו כחל סתם (חול' קי.). במתניתין תנא אלף ושבע מאות קלין וחמורין וגזירות שוות ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה אמר רבי אבהו אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו (תמורה טז.). — ובסהמ"א: כשם שבעל הסלעים יכול הוא לקנות כל כלים בסלעים אף כן בעל פלפול כל שמועה שתבוא לידו יכול לצרפה ולברר טעמה, ובעל שמועות גדול מכולם מפני שזה בעל הפלפול בשמועותיו של זה הוא מפלפל (תשו' ר' שרירא גאון, נספח' לאגרת רש"ג, הוצ' ב"מ לוין, נספח ז, עמ' VII). תבונה שהוא מבין דבר חדש מפילפול חכמתו (רש"י, חגי' יב.). ואני בקי בחותמים באגרת כי יש בהם מפולפלים ומתוך פלפולם שינו פי' רבותינו שאם ידקדקו הלכה בפירושם לא יתכוונו דבריהם ומתוך פלפול הוקשו (ר"ת ס' הישר, שו"ת סא). כי מרוב חכמתם ופלפולם יוציאו דבר מתוך דבר והם ידעו הפשט יותר מכל הדורות הבאים אחריהם (ראב"ע, יסוד מורא לא, יב.). אבל בידיעתי עוצם פלפולך וחדודך נקל עלי חבור קצר (חשבון העבור' ס' דברי חכמים, כג). ואל בינתך אל תישען פי' הזהיר שלא יאמר אדם דעתי נאה ופלפולי משובח ומחודד איני צריך ללמוד עם אחרים לפי שלבי רחב מלבותם (ר"י עקנין, ס' מוסר ד יח). אמנם כתב האר"י זלה"ה שע"י הפלפול בהרמת קול שעושים החכמים משברים הקליפות כי האויר מלא קליפות הוא ומשתברים מכח הפלפול (ר' אליהו הכהן, שבט מוסר ל ז). ויהיה פלפולך בדברי קדמוננו כלי אומנות לשאוב על ידו מים נאמנים מעמקי לבותיהם ולא יהיה לך הפלפול לכלי משחית לפעול על ידו מעשה חדודים (ר"י סטנוב, דברי ריבות ב ז, יב). — ואמר הפיטן: תחת פלפול יגיע לקח טוב פעלת צדיק פעלם לטוב (ר"א קליר, תחת פלפול, קרוב' לפורים). נדבו העם לשוב למחללם נאנחים בצום ובכי כלם נחמדים מפז הגו בפלפולם (יוסף בר שלמה, אודך כי, יוצ' שבת א חנכה). — ומ"ר °פִּלְפּוּלִים: על כן לעשות רצונך השר חפצתי לבטל רצוני ואכתוב מעט כנרצה אליך יען ידעתי ברוב חכמתך וברוחב לבבך וגובה שכלך תוסיף בו דברים כפי פלפוליך (פרופיט דוראן, כלמת הגויים, הצופה מארץ הגר ג, 103). וכל פלפוליך הם בנויים על כי ב הלשונ' הם בסמג (תשוב' רלב"ח א, ח:). — ואמר הפיטן: גבה לב בליעל עובד אלילים וצוה למלאת פלאטרו מנעלים וקרא לעשרה חכמים גדולים מביני דת וטעמיה בפלפולים (יהודה, אלה אזכרה, שחר' ת"ב, סליח' ספרד'). — ואמר המשורר: אני מביט בחיק עפרה פליאה מעשה יוצרך והוא ירבה בפלפוליו והוא הקשה והוא פרך והרחיב בתוך עדה ונשא שול ופה ארך (עמנואל, מחברת ז, 56). — °ולגנאי, הפכפכנות יתירה, הפיכה בדברים שלא כמשמעותם, Pilpul Sophisterei; sophisterie; cavillation; sophistry: אם היה הפלפול עיק' לצעוק ולהרים קול (אורח' צדיקים, שער התורה, קב.). ואחר כשחולק אריסטו על סברות הקדמונים מצד פלפוליו אני קורא עליו לפום חורפא שבשתא (שו"ת בדבר למוד החכמות, ס' דברי חכמים, סז). כן טבע היהודים כאריות גברו בפלפול של תהו והבל ואחד מגדוליהם הראה מעשה תקפו וגבורתו של החידוד לטהר את השרץ בק"ן טעמים (ר"י סטנוב, דברי ריבות, יח.). — °ובמשמ' תכונת האדם המפֻלפל: שהחכם ראוי שיהיה שפל ולא יחשוב אם הוא בקי שהגיע לקצה הבקיאות ואם הוא מפולפל שהגיע לקצה הפלפול (רי"צ קארו, תולדות יצחק, עב.).



1 [כבר ראה ח. ילון,   תרביץ ו, 223 וכו', כי זאת הוראת המלה, ואין כל קשר לה אל שם הצמח והתבלין פִּלְפָּל, כמו שחשבו רבים ואף לֶו (Flora III, 50) הלך בדרכם, אלא היא נגזרת מן הפעל פִּלְפֵּל במשמ' הפך לכאן ולכאן כלשון הפסיק' עשרת הדבר' הוצא' מא"ש, ק:, לגבור שהוא מפלפל בזיינו ומראה פנים לכל צד ועי' פִּלְפִֵל (פ"ע), הערה: וכן בא הפעל והשם בארמ' התלמודית.]

2 [אע"פ שלשון הירוש' סתומה, עכ"פ אין להוציא את המלה מהוראתה בכל מקום, ועי' פני משה, שם .]

3 [השוה ירוש' ברכ' ד א על התמיד והקטרת: יצא שעה אחת לעיסוקו. ואע"פ שלשון הירוש' סתומה כאן, קשה לבאר פילפולו אף במקום זה אלא במשמעותו בכל מקום.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים