*, פעו"י, — פִּלְפֵּל האדם בדבר, הפך (ב)דבר לכאן ולכאן1, hin und her wenden; tourner çà et là; to turn to and fro: כל דבר שלא פלפלו2 בו יתומין אחר מיתת אביהם הבכור נוטל פי שנים (רבי, תוספת' ב"ב ז ה).  לגבור שהוא מפלפל בזיינו מראה פנים לכל צד (פסיק' רב', י' דברות פ' קמייתא, קי:). משל למלך שהיה לו מרגלית מושלכת בתוך העפר ובתוך הצרורות הוצרך המלך לפלפל3 בעפר ובצרורות להוציא את המרגלית מתוכן (תנחו' וישב א). —  וּפִלְפֵּל בדברי תורה, פִּלְפֵּל תורה, הפך בה והפך בה, דן בה לכל צדדיה, durchdisputieren; discuter à fond, débattre; to discuss thoroughly: בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה וכו' צפית לישועה פלפלת בחכמה הבנת דבר מתוך דבר (רבא, שבת לא.). רבונו של עולם לא פלפלתי תורה כמותו (כמו ר' חייא) (ריש לקיש, ב"מ פה:). הדורה היא ומשובחה שמועתן של ר' יוחנן ור"ש בן לקיש שהן יושבין ומפלפלין בה (מדר' שוח"ט תהל' א טז).  כי לא דבר רק הוא מכם אין לך בתורה אפילו אות אפילו תיבה ואין צריך לומר פיסוק שאין לו כמה טעמים שנ' כי לא דבר רק הוא מכם ואם רק הוא מכם לפי שלא התבוננתם בו ופלפלתם בטעמו כהוגן (מדר' תנאים הופמן, דבר' לב מז). — ובסהמ"א: ועלת השמועה וחזרו רבנן לפלפל בה (שו"ת גאו' מהגני', 249). מפני שזה בעל הפלפול בשמועותיו של זה הוא מפלפל ולולי שמועה של זה מהו בעל פלפול מפלפל (תשו' רב שרירא גאון, נספח' לאגרת רש"ג, נספח' ז', עמ' VII). אם עלה בדעתנו סברא ורצינו לידע אמתתה חקרנו עליה ופלפלנוה ברעיונינו ובחננוה עד שעמדנו על אמתתה (ר' יוסף עקנין, ספר מוסר ב טז). ופלפלו אלו החכמים להורות לכל זה מכח התורה (ר"א הקראי, גן עדן, חג המצות ה, מט:). — °ובמשמ' של גנאי, מְפַלְפֵּל דבר בדבר, הופך דבר בדבר: והוא מן המפלפלים העושים מפול פיל ומפיל פול (שו"ת שמש צדקה, יו"ד נ). 

— פֻע', בינ' °מְפֻלְפָּל, מפולפל, — שהפכו ודנו בו כל צרכו4: אבל נראין דבריו של ר' יצחק ב"ר יהודה שתורתו תורה מפולפלת ומדוייקת מכל צידי צדדיה (מעשה הגאו', אפשטין, צב).