פִּלְפָּל

*, פִּלְפֵּל1 ש"ז, מ"ר פִּלְפְּלִים, פלפלין,—  צמח ותבלין חריף, Pfeffer; poivre; pepper: יוצאת אשה בחוטי שער בין משלה בין משל חברתה וכו' בפלפל ובגרגיר מלח ובכל דבר שתתן לתוך פיה (שבת ו ה). ושוחקין (ביום טוב) את הפלפלין ברחים שלהם (ביצה ב ח). הרחים של פלפלין טמאה משום ג' כלים (שם שם ט). הפילפלין הרי הן כתבלין (תוספת' יו"ט א טו). מלח בזול פילפלין ביוקר איפשר לעולם לחיות בלא פילפלין אי אפשר לעולם בלא מלח (ירוש' הורי' ג ז). השחליים והגרגיר שזרען לירק מתעשרין ירק וזרע וכו' זרע גרגיר למאי חזי א"ר יוחנן שכן ראשונים שלא היה להן פלפלין שוחקים אותו ומטבילין בו את הצלי (ערוב' כח:). למלך ששכר לו פועלים והכניס אותן לתוך פרדסו וכו' בערב קרא לכל אחד ואחד אמר לו תחת איזה אילן עשית אמר לו תחת זה אמר לו פלפל הוא שכרו זהוב אחד וכו' (מד"ר דבר' ו). ולא בד"ת בלבד היה שלמה תייר אלא על כל אשר נעשה תחת השמים כגון היאך ממתיקין את החרדל וכו' והיאך שותין את החמין יין ומים ופלפלין בשליש (שם קהל' א לג). ונטעתי בהן עץ כל פרי אפילו פלפלין (שם שם ב ה). בא לעבור נתקבצו המוכסין אמרו לו מה אתה טוען בתוך התיבה אמר להן שעורין אמרו לו אינן אלא חטין אמר להם טלו מכס של חטין אמרו לו הן פלפלין אמר להן טלו מכס של פלפלין (תנחו' לך לך ה). ד"א בטנך ערימת חיטים א"ר הונא בשם ר' אידי והלא ערימת אסטרובלית או ערימת פלפלים יפה משל חטים, הואיל והקב"ה מחבבם יקרא אותם פלפלין, אלא אפשר לעולם בלא אסטרובלית ובלא פלפלין, ואי אפשר לעולם בלא חיטים, ואם יחסר העולם איסטרובלית ופלפלין איכפת להם אבל אם חסר הוא חיטים אין להם חיים אפילו שעה אחת (פסיק' רב' כי תשא, לה.). דברי תורה נמשלו כקונדיטין מה קונדיטין הזה יש בו יין יש בו דבש יש בו פלפלין אף דברי תורה כן וכו' יש בו פלפלין אמרתך צרופה (ר' אבא פסיק' ר"כ, בחודש השלישי, בובר, קב:). — ובסהמ"א: כמו שהפלפל קטן מכל תבלין וחריף מכלם כך זה האמורא חריף מכל התנאין שהפליגו עליו (ערוך ערך פלפל). נמצא שהמנה שוקל עשרים וחמישה דינרים למשקל הברזל וזהו ליטרא פלפלין שלנו (סדור רש"י תלד). ובארץ ההיא הפלפל שהם נוטעים האלנות שלהם על פני שדה כל העיר וכל אחד ואחד מהם יודע פרדסו ואילנות קטנות הם והפלפל לבן הוא אבל כשלוקטין אותו משימין אותו באגנות ונותנים עליו מים חמים ומיבשים אותו לשמש כדי שיתחזק ויתקיים והוא חוזר שחור (מסעות ר' בנימין, גרינהוט, 84). — ואמר המשורר: פלפל שום כל חמים ואל תוציאו דמים ואל תשתו המים פן תהרס מעים (ראב"ע, הנהגת הבריאות, שירים שונים, כהנא א, 183). — ומינים שונים של פִּלְפָּל: פלפל ארוך2 נותנה אשה בפיה שריחה רע (רש"י, שבת סד:). והעשב אשר יאמר לו פלפל המים (קאנון ד ז ב ד). פלפל קטן, פלפל נרתקאות (שאטען פפעפער), פלפל יהודים (ר"ש בלוך, שבילי עולם ב, כה:).



1 [מן ההֹדית פִּפַּלַ, פִּפַּלִ, והשם בא לעבר' דרך הפרס' והארמ', וכן ליונ' πέπεϱι, לרומ' piper, ומכאן ללשונות אירופה. לפי מקור השם אפשר לראות עקר בנקוד פִּלְפַָּל על משקל גִלְגָּל, אמנם רב המלונים מנקדים פִּלְפֵּל, ובסור' פִּלְפְּלָא, ובמשנ' מנק' ליוורנו  (טבול יום א ה, ועוד) פִּלְפֵּל, והערב' פֻלְפֻל או פִלְפִל فلفل.] 

2 [וכן בארמ': פלפלי אריכתא.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים