1, קל לא נמצא במקורות הקדומים.

— פִע', פִּלֵּס, מְפַלֵּס, תְּפַלֵּס, יְפַלֵּס, תְּפַלֵּסוּן, — פִּלֵּס מַעְגָּל, אֹרח וכדו', ebnen, bahnen; aplanir, frayer, to level (down), pave: ארח לצדיק מישרים ישר מעגל צדיק תְּפַלֵּס (ישע' כו ז). ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים יְפַלֵּס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם (תהל' עח מט-נ). פַּלֵּס מעגל רגלך וכל דרכך יכנו (משלי ד כו). ארח חיים פן תְּפַלֵּס נעו מעגלתיה לא תדע (שם ה ו). כי נכח עיני יי' דרכי איש וכל מעגלתיו מְפַלֵּס (שם שם כא). — ובהשאלה, פִּלֵּס חמס בארץ: אף בלב עולת תפעלון בארץ חמס ידיכם תְּפַלֵּסוּן (תהל' נח ג). — ובסהמ"א: ויקיים תלמודך בידך לפלס מעלות חכמה (תשו' הגא' הרכבי, 235). וכן ראוי לכל אדם וכו' שיפלס וישקול כל דרכיו בטרם ישא רגליו וכו' אבל המפלס מעגל רגליו בטרם ישאם יכונו שתי דרכיו אם לגוף הדרך הראוי לו אם לנפש הדרך הראוי לה (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, תשא עט.). שלא יבוא לפלס כל ארחות האמונה בדרכי ההיקש (המאירי, משלי יז, למה זה). המפלס ארח חייו שלא לרדוף אחר התאוות (הוא, שם כח, נגיד). — ואמר המשורר: ומעגלך וגם רגלך תפלס גם לנתיבך (רמב"ע, משול יצר, דוקס). פלס מעגל כל פלך ירוץ עליו ויתהלך סובב סבב הולך עד כל ימי הארץ (יוסף בן מוהאג'יר, אדון כל מעשיו, שעה"ש 128). מדי שכל דוד דרכיו פלס מעגלהו והפליא עשות נוראות בגבורת ימין ישע (שלום הכהן, סר צלו, ניר דוד, 51). — *ובמשמ' שקל בַּפֶּלֶס, שקל בדעת, סדר, שער וכדו', abwägen, erwägen; peser, considérer; to weigh, consider: מינה נבונים סודרי עתים פילס צורינו קיצי רגעים שבם מתקן אותם חדשים ומועדים (סופר' יט ט). —  ובסהמ"א: ראוי לכל משכיל לשקול דבריו ולפלס העת ואם יתבוננו הטיב אז ידבר (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי טו כג). — ואמר הפיטן: כל אוצרות שלג ורוח פלס במשקלו (ר"א קליר, אז ראית, סלוק שבת שקלים). בנפשנו נפח מנשמת פיו הבובה ופלס בשר חסידיו בפלס מאזנים נבובה (רסע"ג, זכור תבוסת, סליח' ת"ב, סדור רסע"ג, שכח). פצומה להום פקד קר וחם פלס לתהום על פני תהום (שמעון בר יצחק, אדון אמנני, יוצ' א שבוע').

— קל, רק בינ' פָעוּ', °פָּלוּס, מ"ר פְּלוּסִים, שָׁקוּל: ומשקיו גשמי נדבה ועולתו אשר יעלה מסלות שקולות ופלוסות פלוסין של שנים עשר מנה וחלקים מתחלקים לבקרים ולרגעים במשמרותם (פפנהים, ארבע כוסות, כוס תנחומים א). — ואמר הפיטן: לפלוסים ככוכבי מספר ושחים עד עפר בצעם ועווים יכפר (ר"א קליר, אשא דעי, מוס' יו"כ). מעתיק פלוסים2 צר ובורא רוח ממדד ומשקל נזל עם רוח (הוא, אז מאז, קרוב' שבת שקלים). 

— נִפע', °נִפְלַס, — שפִּלְּסוּ אותו, ואמר הפיטן: אתם מריתם תורתי ועבדתם אלהים אחרים ואני קנא קנאתי והשקתי אתכם מי המרים המאררים על הפלס מעגלי (אבינו הגמול, סליח' ספרד', שחר' ת"ב). 

— פֻע', °פֻּלַּס, בינ' מְפֻלָּס, — שקול בפלס, ואמר הקראי: במלים מפולסים ושקולים (סלמון בן ירוחם, מלחמ' ה', 67). — ואמר הפיטן: בזעם אם עדה פולסה אפרו יעלה ראש ובצעם (רסע"ג, באדני יצדקו, עבודה, סדור רסע"ג, רפג).