°, פ"י,  — פִּלְפֵּל האדם דבר, שם פִּלְפָּל בדבר, Pfeffern; poivrer; to pepper.

— פֻע', פֻּלְפַּל, — שפִּלְפְּלוּ אותו: והמרבה לאכול חריפות וכל טעם מפולפל וחרוך ימעט בו הזרע (אסף הרופא, כ"י מינכן, 15). — ובהשאלה, מי שחריף בְּפִלְפּוּל התורה, שמצטין בדרכי הפלפול: לא כאדם המפולפל ומחודד ובעל סברא (רש"י, סנה' מב). דחריף ומפולפל בתורה אף על פי שאין משנה וברייתא סדורין לו כנתינתן מהר סיני וכו' רב יוסף קרי לה סיני לפי שהיו משניות וברייתות סדורות לו כנתינתן מהר סיני אבל לא היה מפולפל כרבה (הוא, הור' יד). ופירוש משובש הוא מאדם חריף ומפולפל (הוא, חול' פא.). וואני בקיא בחותמים באגרת כי יש מפולפלים1 ומתוך פלפולם שינו פי' רבותינו (ספר הישר לר"ת, חלק שו"ת סא). מי שמזג לבו חם יהיה על הרוב נדיב וגבור ויישוב נפשו מועט והוא מפולפל וטוב הציור (רש"ט פלקירא, המבקש, נ). על כן לקחתי מהמצות הכללים ומהאגדות והמדרשים הדברים שיותר מועילים לקצר הדרך למפולפלים1 ולהישיר לבות האוילים (ר"י אבוהב, מנוה"מ הקד'). שהחכם ראוי שיהיה שפל ולא יחשוב אם הוא בקי שהגיע לקצה הבקיאות ואם הוא מפולפל שהגיע לקצה הפלפול (רי"צ קארו, תולדות יצחק, עב.).

— הִתפע', °הִתְפַּלְפֵּל, נעשה חריף ומחדד: שאין אדם מתפלפל אלא מתוך למוד חברו (רש"י, נדר' פא.)