1, ש"ז, — כלי משקל, Wage; balance; balance, scales: מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשליש עפר הארץ ושקל בַּפֶּלֶס הרים וגבעות במאזנים (ישע' מ יב). — ובמליצה: פֶּלֶס ומאזני משפט ליי' מעשהו כל אבני כיס (משלי יו יא). — ואמר בן סירא: על שחק מאזנים ופלס ועל תמחות2 איפה ואבן (ב"ס גני' מב ד). — ובתו"מ: פלס ומאזני משפט וכו' פלס זה המקרא (ר' אחא, ירוש' הורי' ג ז). — ובסהמ"א: וכן מה שהוא יותר קרוב אלינו מן הכלים שמשתמשים בהם המון בני אדם הפלס כי לולי השגת חוש ראותנו אותו לא היה מתקיים בנפשותינו שישקל שקל הצדק במאזנים שאחד מחלקיהם יותר ארוך מן השני (רי א"ת, חו"ה, עבודת האלהים ח). כי הפלס לא יתכן למחברו עד שידע קודם חכמת השעור וטבעי המנינים והשקלים (שם, חשבון הנפש ד). חוט מאזנים של זהבים של פלס ושל שוקלי ארגמן טוב שאוחז השוקל בו ותולה המאזנים מידו שלש אצבעות (רמב"ם, כלים כא ה). אין לוקחין משומרי פירות עצים או פירות אלא בזמן שהן יושבין ומוכרים והסלים והפלס לפניהם שהרי הדבר גלוי ויש לו קול ואין זה גניבה (הוא, גניבה ו ג). ומאזני עול וגזל הדלים ופלס מזוייף ואיפה קטנה וצרות עין ממתנות העניים (ר' קלונימוס, בעלי חיים, מד:). הפלס (שנעלזואגע statera) וכו' והוא שוקל על שני אופנים שנחבר בסוף קצבו ג איזה כובד א ובקצה ב נתלה החפץ הנשקל (לינדא ראשית למודים ב ד, 79). — ואמר המליץ: אהבת הכסיל ושנאת חכם לב העלו בחנים בפלס ומשקל מצאו כף שנאת חכם לב למול כף אהבת הכסיל נקלה כמץ קל (ר"ש הנגיד, בן משלי א לב). הקצר לשוני לספר רב חסדיו בעת ארבה בפלס אמרי מהלליו שקול (ר"י חריזי, תחכ' מו, 355). — °ובהשאלה, כמו שעור ומשקל, ואמר: הפיטן פלס כח התשובה כנגד כל הכחות ציץ ערבות מגעת לכס אלהי הרוחות (אשם בעלי אשמה, סליח' ב' עשי"ת). עשה ירח עונג וחדש זורח פלס למועד פקודת מועדים להעד (תאמת אור, יוצ' שבת ור"ח, מחז' איטל' א, ס:). — °וכמו מִשְׁקָל בדקדוק, הצורה הדקדוקית של השם: שגו ברואה וכו' רואה שם בפלס יורה ומלקוש (רד"ק, ישע' כח ז). — °ובמשמ' שֶׁקֶל, ואמר הפיטן: פרשה זו להגות בקץ זה פלסיה להקדים לפלס צר ובוזה3 (ר"א קליר, אז מאז, קרוב' שבת שקלים).