1, ש"ז, כנ' פִּנָּהּ, מ"ר פִּנִּים, — כמו פִּנָּה: וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב עבר בשוק אצל פִּנָּהּ ודרך ביתה יצעד (משלי ז ז-ח). — ובחומה: עד שער הַפִּנִּים (זכר' יד י). — ובתו"מ: לחם פנים וכו' שיהא לו פנים2 (בן זומא, מנח' יא ד). — ובסהמ"א: המצרים והמינים כרגע יאבדו ויזרו בארבע פינים (רסע"ג, ספר הגלוי, רכ). — ואמר הפיטן: תתן להבהב נותצי פניניך תקרא לשכרם כוס כמוס בפנך תבא כל רעתם לפניך (ר"א הקליר, שבת סורו מני, קינ' ת"ב). זכור אשר עשה צר בפנים שלף חרבו ובא לפני ולפנים נחלתנו בעת כטמא לחם הפנים וגדר פרוכת בעלת שתי פנים (זכור אשר עשה, קינ' ת"ב). ענה דולקים לסבב אדני הושיענו וקבצינו מארבע פני (רסע"ג, ענה איומה, הושענא, סדור רסע"ג, שצה). ושלשלו לכל ארבע פּינים וישבו על מים (הוא, אכוין כליות, סדר יצירה,שם שצח).
1 [במקרא לא נמצא אלא פִּנָּהּ בכנ', וכמה מפרשים מניחים כי עקרה פִּנָּתָהּ (לשון ריב"ג) ואחרים גוזרים פִּנָּהּ מן פֵּן, וז"ל רד"ק במכלול: ומן מִדָּהּ (איוב יא ט) פִּנָּהּ נאמר מֵד פֵּן.]
2 [במשנ' מנק' ליוורנו: שיהיה לו פָנִים, אך רש"י (מנח' צו.) כותב: שיהא לו פנים זויות והן הן הקרנות, וכן רגמ"ה: שיהו לו פנים קרנות וכן גרסת תוי"ט פינים.]