פנה
1, ממנו °הַפְנָאָה, °הִפָּנוּת, *פּוֹנָה, פָּנָה, *ב. פִּנָּה, *פָּנוּי, *פִּנּוּי, א. פְּנַי, *ב. פְּנַי, פְּנִיָּה, א. פָּנִים, ב. פָּנִים, *פְּנִים2, *פְּנִימָה, פְּנִימִי, °פְּנִימִיּוּת.
1 [בארמ' ובסור' פנא במשמ' קרובה לעבר' בערב' פַנִיַ فني, אבד חלף ונעלם, בשבאית פנו, ובכוש' פַנַוַ, שִׁלַּח, שָׁלַח; באשור' אין הפעל, אך אולי נמצא פעמים במכתבי עמרנה מא"י בהשפעת העבר'. אין הפעל פָּנָה בעקר אלא שמוש פעלי של אותו תה"פ פָּנַ, פָּנִים הקדום (עי' א. פָּנִים, הערה) המשֻתף לכל הלשונות; בטויים כגון הוא פָנִים, הם פָּנִים (כלו' לְפָנִים, לְפָנֵינוּ) הובנו: הוא פָנָה, הם פָּנוּ והלכו להם, וכדו'.]
2 [פְּנִים אך עי' שם בהערה.]