°, ת"ז, נק' פְּנִינִיָּה, — שיש בו מתכונת הַפְּנִינִים, כמו סַפִּירִי, בהיר וזך: כלם (המלאכים) גזרות פניניות וחיות עליות (רשב"ג, כתר מלכות, יי' מי יעמיק). השכל הפועל הוא תחלת ברואי רם ונשא והוא כח אשר נאצל מן החפץ והוא עצם פניני פשוט בהיר וזך (ערוגת הבשם לרמב"ע, ציון ב, 159). והנפש החכמה היא עצם פניני1 ממלא חסרון גוף טבעי (שם שם). והוא (האדם) שנברא מתוקן בצורתו ונאה במלאכתו ושלם בעל נפש מדברת פנינייה חכמה קיימת (ר"י א"ת, תק' מדה"נ לרשב"ג, הקד'). הנפש החכמה הוא עצם פניני משלים חסרון טבעי מורכב מד' יסודות (ר' אברהם דקלוניא, תלמיד הרוקח, כתר שם טוב, גנזי הקבלה, ילינק, 34). גם לשר הפנים פני חמה כצאת השמש בגבורתו הוא אהרן קדוש ה' שיר המעלות האלקיות הפניניות אות ומופת בצבא שלו (אגר' ר"א היכיני, REJ XXVI, 214). — ואמר המשורר: ונפשנו פניניה ועל כן גזרנוה אנחנו מפנינים (רשב"ג, עטה הוד, שירי שלמה לדוקס ט). שירה כמו חותם עליו שמך חקוק ליום ולפדות תהי שלישיה שמש וירח מבין מאוריה ובבין פניניה רוח פניניה (הוא, גפן שתולה, שם כב).