פְּנִינָה, מ"ר פְּנִינִים1, אבן יקרה, תכשיט, מרגלית, Edelstein, Juwel, Perle, Koralle; pierre précieuse, bijou, perle, corail; precious stone, jewel, pearl, coral: כי טובה חכמה מִפְּנִינִים וכל חפצים לא ישוו בה (משלי ח יא). יש זהב ורב פְּנִינִים וכלי יקר שפתי דעת (שם כ יה). אשת חיל מי ימצא ורחק מִפְּנִינִים מכרה (שם לא י). ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מִפְּנִינִים (איוב כח יח). זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מִפְּנִינִים (איכה ד ז). ― ואמר בן סירא: אל תמאס אשה משכלת וטובת חן מפנינים (ב"ס גני' ז יט). חיי שר2 אויתי מפז ורוח טובה מפנינים (שם ל יה). רבים היו חבולי זהב והבוטח על פנינים (שם לד ו). ― ובסהמ"א: אין למלאות התבונה בכל פניני הדר ומי ערוך יערך לה מן כוכבי גיה (רסע"ג, ספר הגלוי, בתוך הגוף הערבי קפא). ויהי כאשר שמעתי ממנו אלה הדברים אשר מפנינים יקרים ידעתי כי חסר ממוסריו (ראב"ע, חי בן מקיץ, איגר, 140). אל תשליכו הפנינים לפני החזירים כי אינם עושים מאומה ואל תמסרו החכמה למי שאינו יודע מעלתה כי היא יקרה מפנינים (ר"י א"ת, מבחר הפנינים לרשב"ג, 8). וכבר נוסה שמפסידים במנעם הדברים הדקים כפנינים3 והיינות (הוא, כוזרי ב ס). הנביאים אשר נפשותם זכות מקבלות לאורו יעבור בהם כעבור אור השמש בשוהם ובפנינים (שם ד טו). ה' אלהים נתן לי לשון למודים, למלאות ענינים חמודים, ביד השכל צמודים, והיו לאחדים, לקשור מפניני מליהם לצוארי הנגידים (ר"י חריזי, תחכ' הקד', 6). נאם הימן האזרחי הגד הגיד לי מחבר הספר הזה מפניני רעיונו ומליצות לשונו (שם א, 16). ואתה ידעת כי הספרים היקרים לא יחובבו פניניהם רק למביניהם (שם שם 20). והחכמה בעיני בני עמנו כצרור אבן במרגמה או כזורק פניניו לרגלי הבהמה (שם שם). דעו כי השיר המעלה, אשר הוא בפנינים ממלא, ובכתם אופיר לא ימלא, מספרד שרד, ועל כל אפסי העולם נפרד (שם ג, 40). ור' משה בן עזרא מושה הפנינים ממליצות הרעיונים (שם שם, 41). ויאמר לו איזה ענק הראית אחד מבני ענק ויאמר לו ענק הפנינים אשר לקחת תמול מידי (ר"י זברא שעשועים ה, דודזון, 49). עיניה כיונים ולחייה כשושנים ושפתותיה כחוט השנים ושניה כפנינים (שם יב, 134). כל ימיו דורש טוב לעמו בפניני מליו (תנחום ירושלמי, הקד' לספר המספיק, ה). וכונתי בענין הזה שאהיה בזה אצל חברי כמגביה חרס מעל פנינים אשר לפניהם (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, בראשית, ח.). ולפי שידוע שהכתרים הנתונים בראשי המלכים יעשו מפנינים מחוברים ראוי לפי עניך זה להקרא לוית חן (שם נשא, קכה.). ואשר יקבל אורה קבול שלם יותר מכלם הם הפנינים והשוהם והאויר הצח והמים (פי' התורה לר' עמנואל פיגיליו, Merx, Archiv, עמ' 372). ומה נעמו רסיסי דמעותיך אשר כפנינים בינות עפעפיך התגלגלו עת מרי שיחי בחיקך שפכתי (שמשון בלוך, שבילי עולם ג, הקד', 3). הבאתי שכמי תחת משא גדול ונורא כזה וכו' ולהעלות הפנינים הנבואיים המושקעים בימי התורה ומצולותיה ולהראות העמים והשרים יפיה (מכתב גיגר אל בלומנפלד, אוצר נחמד ב, צד). ― ואמר הפיטן: תתן להבהב נותצי פניניך תקרא לשכרם כוס כמוס בפניך תבא כל רעתם לפניך (ר"א קליר, שבת סורו מני, קינ' ת"ב). אמרות האל טהורות כפנינים היקרות (קונט' הפיוטים, מק"נ ד, 23). ―  ואמר המשורר: וכמעט אבדה מאין דרישה אשר היתה סגורה מפנינים (רשב"ג, הצפור או דרור, ברודי, 3). אשר הציף צלוליה ודלה פניני מעמקיה ומשה (שם שם). וגבה מבני גילו כגבה בני איש מבהמות או רמשים ויקרו מעלליו מעליהם כמו יקרו פנינים מחרשים (רמב"ע, הריח מר, שעה"ש 69). הנה דמעי בטרם אקראה יענו אתי וידרשו עד לא שאלתי כדמות פנינים ואם כדמי נקים עלי לחיי הכי מכבדי הם בבכיתי (יהודה בן גיאת, מבין עפאים, שעה"ש 124). ועוד התכו בשאול בארץ המון מיני פנינים וכל אבן יצוקה משוכותיו (ראב"ע, בשם אל אשר אמר, כהנא א, 196). פניני שיר אשר לבי חריטן היש משיב פרדותן לחוטן ליפות צוארי שרן בדרן וספירן וכל אבני בהטן (יצחק אבן עזרא, פניני שיר, שעה"ש 159). ופניני טל יברקו (אד"ם, שש"ק, האביב א). ― ומ"ר °פְּנִינוֹת: אמר חכם אחד עצם ענין השכל דק ונפלא מכל הפנינות המושכלות ושלם יותר מכלם (ערוגת הבשם לרמב"ע, ציון ב, 175). ― °ובמשמ' פְּנֵי וּפְנִים, חדרי חדרים, סוד צפון4,  Innerstes, Verborgenheit; fend, secret; the innermost, secrecy: ואמר הפיטן: ציר נאמן קראת לעלת פניניך5 בארתו חמורות וקלות, ענשין ואזהרות פרטות וכללות, שכר המצוות ושלום גמולות (ר' שמעון בר יצחק, תמכו, קרוב' ב שבוע'). שנה אין לפניו, שקט בפניניו6 שבח טוב במצפוניו (מלך עליון, מוסף א ר"ה). זינה לעניו בפניני מעוניו והגיה עיניו בפוץ מעיניו (ר"א קליר, אצורה ומפרשה, יוצ' פרה). ― °ובמשמ' בני ישראל הצפונים, ואמר הפיטן: נחית פניניך7 בעזך עמך להתנאות צורריהם הממת במכות להלאות (מי מלל, מעריב אחרון פסח). ― ומ"י °פְּנִין, ואמר המשורר: גדרו ארחו והכבידו בריחו ולא יכלו הצפינו מנגה פנינו (ר"י הלוי, ליהושע בן דוסא, שעה"ש, 100). ומציתי פנין לח משפת כוס אשר נמשל למעין הישועות (הוא, לך עיני, דיואן ב, 203). ― ומ"י °פְּנִינָה, ואמר המשורר: אני כתר זמן ארץ עדינה ואדמתי פאר על כל מדינה, הכי כל הארצות כאבנים במרגמה ואנכי פנינה (ר"י חריזי, תחכ' מז, 375).