פֶּצַח

°, ש"ז, — פעֻלת הפוצח, קריאה בקול, שיר תפילה, ואמר הפיטן: פיצח עז ענותך לא ימלל צר אשר בעיניו התהלל בקר לעיניך יתחלל (ינאי, השכם בבקר והתיצב, קרוב' לס' שמות זולאי, פד). והתיצב בפצח פועל פלא לפני פץ פקת פליליה, והתיצב בצהלת צווי צור לפני צר צורר צורים (הוא, שם פה). נא לא תכחד לתנות פיצחה, להכניע מיצחה, להוריד ניצחה (הוא, ואשה כי תאוחר בזוב, לס' ויקר', שם קנח). אי כה אמר כורת בפצח בברית בין הבתרים כה יהיה לנצח, והן עתה בלעו עצמי ברצח, למה אלהים זנחת לנצח (ר"א קליר, אי כה אמר, קינ' ת"ב). כי זכור זכרתי הודי והדרי ביום עמידת חורב ושמעי פצח (רסע"ג אזהרות, סדור רסע"ג, רז). מוסרים לו זקני כהונה והמה חכמים מחוכמים, מחוכמים נצח ישביעוהו מלשנות דת בפצח נעימות צרדה יסובבוהו נעימות בימינך נצח (ר"י בן אביתור, עבודה, קובץ מע"י גאו' ב, 22). אזי שיח סוד סלודך אסלסלה, אזי פאר פציון פצחך אפעלה (הוא, תתכן ישראל, שעה"ש 14). סדר הגיגי כשי יתשר, עתר פצחי כזילת חשר (משלם בר קלונימוס, אימיך נשאתי, קרוב' יוה"כ). כל ברואי בריה בפצח מפצחים (שמעון בר יצחק, כל שנאני שחק, קרובה ב ר"ה). אם העוו פני מלכם בעזות פנים ומצח, נא כל מדה נכונה אתחנן לו בפצח (שלמה, שלש עשרה, סליח' ער"ה). עמיתך מערוף ברצח, הזהיר היום בפצח (אלהים בהנחילך, יוצ' ב שבוע', מחז' איטל' א, קנה.). פצח אשר פץ לאטומי חברון, פקוד פקדתי פקדני וירון (פצח, קרוב' יז תמוז, שם שם קסא.). חבושים נדושים בדוש קצח, הרימו ראש וגם מצח, ושירו ביום זה בטוב פצח, לאל אשר לו הנצח (חבושים נדושים כדוש קצח, פזמונים של פסח, סדור ארם צובה, תשכ.). לרצון לנו נותן ציץ על מצח, והוכנו כלי שיר למרניני פצח (ר' דוד בן נשיא, אחזתי בסאתי, רצהבי, תרביץ יד, תשג, 206). — ואמר המשורר: ושמע וקרא בפצח, למען תדבר לנצח (דונש, תשו' על מנחם, שפם, 95). — ובמשמ' פתיחת פה לבלע, ואמר הפיטן: תרומת הארץ גזלה גבול צח, זר האוכלה לאזהרת צח, תרומת כהן טמא בלע בפצח, בלע המות לנצח (ר' אליהו הזקן, אזהרות, קובץ מע"י גאו' ב, 64).

חיפוש במילון: