פַּצִּיחַ

° 1, ת"ז, — בהיר בצבע: סוס בעל גון פציח (יל"ג, קפיצת הדרך).


1 [עפ"י הארמ'. ואמר רש"י על וברדים (בראש' לא י): כתרגומו ופציחין פייש"ד  בלעז, חוט של לבן מקיף את גופו סביב, חברבורית שלו פתוחה ומפולשת מזו אל זו, ע"כ. ועי' א. פצח הערה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים