פְּצִירָה

פצירה פים, — במשמ' שופין, מגרדת1, Fiele; lime; file: חריצים, הוא מורג חרוץ מלא חריצים כמין פצירה פים שקורין לימ"א (רש"י, ש"ב יב לא). הסובין היוצאין מן המגרר שגוררין בכלי חד כגון רוקני את העץ ופצירה את הנחשת (שלמה בר' שמואל, ספר המליצה, בכר, 27). שחולת, אבק הנחשת שיוצא מתחת הפצירה (שם 35). והיתה באזני כמחט בבשר החי וכפצירה פים (יש"ר מקנדיא, אגרת אחוז, מלא חפנים, גיגר, עמ' 3). הפצירה פים (פיילע) אשר יעשו המה טובה מהנעשה בבריטאניא (ר"ש בלוך, שבילי עולם ב', כה.). ומה רבה עמל האדם לאסוף לזרות ולחבר ענינים שונים מהמון בעלי האסופות אשר דעותיהם ולשונותם שונות וכו' ולעבור בפצירה פים פעמים ושלש בסך מליצותיו ולהמריטן למען היות להן ברק (שם ג, הקד', 7). מבחר פצירות לא יפעלו לחסר ממנו (מן היהלום) כל מאומה והוא עצמו יגזור כל שאר אבנים יקרות וזכוכית לגזרים (שינהק, תולדות הארץ, המוצקים, ז). — ואמר המשורר: שיניו חדים כפצירפים, ואמרותיו כנחשים השרפים, יפתה את הבריות בלחש, וכנחש ישוך בלא לחש (עזרא הבבלי, תוכח' מוסר ב, יב.). — ובהשאלה, ואמר הפיטן: קמתי פצירה פים ללטוש לחותר, ולאור מכה בסתר עמית, מלשני בסתר רעהו אותו אצמית (רסע"ג, אזהרות, סדור רסע"ג, רו).



1 [עי' פִּים, הערה. כך הבינו את המלה בש"א יג כא כמה מפרשים כמו ת"י, ריב"ג, רש"י ואחרים, ור' מנחם בר חלבו כתב: שתיבה זו חלוקה לשתי תיבות פצירה ופים לבד, פציר פתרונו קופיץ, פים פתר פיות של קופיץ פים היו עושין שתי פיות לשמש בה (פי' ר' מנחם בר חלבו, השחר שנה ב, 290). על יסוד הבנה זו של פצירה פים בכתוב משתמש אף הזהר בש"ז פְּצִיר במשמ' דומה לזו: אתא נח ותקין קרדומין ופצירי בעלמא (וירא, צז:)].

חיפוש במילון:
ערכים קשורים