פְּצִיעָה

*, ש"נ,  — א) פעֻלת הפוצע והבוקע: הצד חלזון והפוצעו אינו חייב אלא אחת, ר"י אומר חייב שתים שהיה ר' יהודה אומר פציעה בכלל דישה (ת"ר שבת עה.). אפי' ר' אלעזר לא קמיבעיה ליה אלא חבלה דאפחתה מכספה אבל פציעה דלה אפחתה מכספא לא קמיבעיא ליה (ב"ק פח.). — ב) וכמו פֶּצע: מלמד שעשה קין בהבל אחיו חבורות חבורות, פציעות פציעות שלא היה יודע מהיכן נשמה יוצאה (ר' יהודה בריה דר' חייא, סנה' לז:). — ובסהמ"א: קורנס של אגוזים המיוחד לפציעת אגוזים (רש"י, שבת קכב:). ויום הכפורים שחל להיות בשבת אסור בקניבת ירק ובפציעת אגוזים ובפריכת רמונים כל היום (רמב"ם, שביתת עשור א ג).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים