*, ש"נ, — שה"פ מן א. פָּקַד במשמ' שונות, —  א) זכירה, ובפרט זכירה לטובה: בר"ה נפקדה שרה, רחל ולאה מנלן, א"ר אלעזר אתיא פקידה פקידה אתיא זכירה זכירה וכו' כתיב בחנה כי פקד ה' את חנה וכתיב בשרה וה' פקד את שרה (ר"ה יא.). נאמר פקידה באשה ונאמר פקידה בגשמים (ריש לקיש משום בר קפרא, תענ' ח:). כיון שבא משה ואמר פקדתי אתכם מיד ויאמן העם, במה האמינו, כי שמעו הפקידה וכו' ויקדו על הפקידה, וישתחוו על כי ראה את ענים (מד"ר שמות ה). בשעה שישראל עושין רצונו של הקב"ה פקידה אחת הוא פוקד הארץ ומיד הוא עושה (שם ויקר' לה). יש פקידה לבנים שנא' כי פקד ה' את חנה וכו', יש פקידה לשמירה ופקודתך שמרה רוחי, ויש פקידה של שלום שנא' ושמתי פקדתך שלום (שם במד' ד). יש פקידה לברכה וכו' יש פקידה של ליקוט עצמות וכו' ויש פקידה של אמנה וכו' ויש פקידה של רוח וכו' ויש פקידה של מלחמה וכו' ויש פקידה של לוחצים וכו' יש פקידה של ערלים וכו' יש פקידה של לובשי כלאים וכו' ויש פקידה לפרוע מן ע"ז וכו' יש פקידה על העדרים וכו' וכו' ויש פקידה של בנים וכו' (פסיק' רב', וה' פקד את שרה, קעח:). אמרו לו ישראל רבנו משה לא עדין זמן פקידה מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך (ר' חייא בר אבא, פסיק' ר"כ, פרשת החדש, בובר מה:). — ובסהמ"א: באו ולמדו כל נביא וגואל שיבא לכם ויאמר הגיעה עת גאולתכם ואומר בלשון פקידה מוכפלת שהוא גואל של אמת וכו', ומנין אתה אומר שזה סימן של פקידה מוכפלת מסר יעקב ליוסף בעת פטירתו (בראש' רבתי, אלבק, 262). נ"ב שנה היו מחרבות ירושלים בגלות צדקיהו עד פקידת כורש שעלו לבנות הבית שהרי לסוף ע' שנה לגלות יהויקים היתה הפקידה (רש"י, יומא נד., ד"ה נ"ב שנה). יש לתמוה איך טעה דניאל שהיה נביא וחכם בשבעים שנה י"ט שנה ואמר כי חשבון שבעים שנה למלכות בבל כאשר חרבה ירושלים ואז היתה הפקידה (ראב"ע בשם ר"י הלוי, פי' דניאל ט ב). ובסוף שבעים שנה יהיה לה פקידה כמו שירת הזונה כי הזונה אחרי שתהיה נשכחת זמן רב ורואה הזונים עוברים ולא יפנו אליה היא מרימה קולה בשיר כדי שיבואו אליה וכו' (רד"ק, ישע' כג יה). פקידה החלושה שפוקדו על ידי כורש (ר"י אברבנאל, הקד' לפי' נביאים ראשונים). — ואמר הפיטן: ויתחזק בפרזון בפקידה לפאר פרחיו וישב בצהר בצהל לצדק צבאיו (ינאי, ויתחזק, קרוב' לס' בראש', זולאי, עג). —  ב) מנין וספירה: יש פקידה לבכורות שנא' פקוד כל בכור זכר (מד"ר במד' ד). ויש פקידה של מנין אלה הפקודים אשר פקד (פסיק' רב', וה' פקד את שרה, קעח:). — ג) ובמשמ' ביאה אל אשה1: וא"ל אנטונינוס לרבי נשמה מאימתי ניתנה באדם, משעת פקידה או משעת יצירה, א"ל אפשר חתיכה של בשר עומדת ג' ימים בלא מלח ואינה מסרחת, אלא משעת פקידה (סנה' צא:). — ד) במשמ' בדיקה: שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן, הלל אומר מפקידה לפקידה ואפילו לימים הרבה, וחכ"א וכו' מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה, ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת (עדיות א א; נדה א א). כיצד מעת לעת ממעט על יד מפקידה לפקידה, בדקה עצמה אחר השבת ומצאת טהורה וישבה לה יום השני ויום השלישי ולא בדקה וברביעי בדקה ומצאת טמא הרי זו אינה מטמא מעת לעת אלא מפקידה לפקידה (תוספת' שם א א). ולא כפקידה היא למעט מעת לעת ותנינן הפקידה היא ממעט מעת לעת (ירוש' שם ב ב). —  ה) °במשמ' ענש ודין, יום פְּקִידָה כמו יום פְּקֻדָּה, ואמר הפיטן: מלך גדול אסלדה, משפט אם תערוך ביום פקידה, זכור דילג לעקידה (אלעזר בירבי אבין, מלך אמץ, זולת שבת ור"ה, ידעיות מכון שוקן ה, רפח). וביום פקידת הנשמה תשוב גְּוִיָּה נפצמה (שלום שבזי, עין ולב, שירי תימן, 118). — ו)°כמו פְּקִידוּת: כשממנין אדם על פקידת דבר נותן השליט בידו בית יד של עור (רש"י, שמות כח מא).