ב. פָּקִיעַ

° 1, ת"ז — כמו ב. בָּקִיעַ, בָּקִי(א), kundig, erfahren; initié, versé; versed, familiar: יחיד מומחה היינו דחשיב כרב נחמן בדורו ופקיע במשנה ובתלמוד ופקיע נמי בשקול הדעת ומעיין בדינין (רב שרירא גאון, מובא בטוחו"מ נ). נחית לעומקא דדינא ורומא דשמעתא פקיע ומומחה כשמואל בדיני (שו"ת פרח מטה אהרן קכב, רי:).



1 [מן הארמ' שבתלמו': שאני רבנן דפקיע שמייהו (יבמ' לז:). והשתמשו בה גם בסהמ"א: לא פקיע לו, דלא פקיעי בממונא (תשו' גאו' מן הגני', JQR XX, 102).]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים