1 [מפרשים ומלונים גוזרים גם שמוש זה מן א. פרד, אע"פ שמחֻלקים הם בבאור משמ' הפעל השבעים תרגמו עפ"י הענין συνεφύϱοντο, יתערבבו; הוולג': conversabantur, יתחברו, יתנהגו. וי"ת: מסתיען, ועל זה רש"י: מלשון סיעה כלומר מתחברין איתם לשתות יין, ע"כ. והוא מזכיר גם את דברי מנחם: עבשו פרדות עם הזנות יפרדו ענין שתיות ונסכים הם נראים שני המלים האלה קרובי ענין הם מנחם, מחב' ערך פרד. וריב"ג: מתיחדים ונפרשים; וראב"ע: ומלת יפרדו אנשים יודעים (צ"ל מהנשים ורעים?) עם זונה אחת והמחבר כתב במלון בהערה לערך לבט, וז"ל: ועל כרחנו צריכים לאמר כי הפעל ילבט מקביל לשני הפעלים האחרים שבפסוק זה, עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו, ושהכונה בהם היא של התרועעות והשתעשעות של זמה, ע"כ. ואמנם ברשימות המחבר נמצאת אף הערה: יפרדו נרדף עם יזבחו במקום יקטרו, ורמז אל ההקבלה בין יזבחו ובין יקטרו במקום אחר הוש' יא ב ואל דברי נ. בריל Jahrb. V, רמ 15 בענין זה. וכפי שנראה יש גם בזה צד נכון. ואולם רד"ק אחרי אמרו: כי הם יפרידו עצמם מנשיהם וזונים עם הזונות וכו', ממשיך: יפרדו מן (הבנין) הדגש, מעשה פרד שאינו מוליד, כך הם ישכבו עם הנשים בדרך שלא יולידו כער ואונן, ע"כ. וכן ר' יוסף קמחי, ס' הגלוי עמ' 142, וז"ל: והיה לו לחברו עם הפרד והקמל שאין בבהמות שטוף זמה כמו הפרד על כל אמר יפרדו, ע"כ. 
ולמעשה יש כאן ענין של זנות קשורה לזבח כמנהג עובדי האלילים בתקופת המקרא, וזה גם ענין הקדשות הנזכרות בפסוק. וגם הפעל והשרש פרד במשמ' זו אינו א. פרד, אלא שרש אחר, המקביל אל האשור' פֻּרַדֻאֻ, שפרושו התקדש בקדֻשת פרחן האלים, וכן ההזדוגות עם הקדשות ביום החג היא אצלם פעלה מקבילה אל יְזַבֵּחוּ וקשורה לזבח, והואיל והזדוגות זו עם הקדשות לא יכלה להביא לידי הולדה, על כן נקרא גם הַפֶרֶד, בן ההזדוגות של סוס וחמורה, שאינו מוליד בדרך כלל, בשם פרד. ואולי נקראו פֶּרֶד, פִּרְדָּה בעקר הקדֵשים והקדֵשות באדם שלא הולידו, והשוה את שמוש המלה פֶּרֶד, פִּרְדָּה, בבטויים עממיים כגון: ואברהם פרדה עקרה ואינו מוליד מד"ר בראש' מא. ומכאן כנראה אף פרוש לפסוק לתאוה יבקש נפרד משלי יח א, כלו' הַנִּפְרָד, הַקָּדֵש, העקור שאינו מוליד, הוא אמנם מבקש למלא את תאותו אבל לכל דבר תושיה ותועלת יתבזה, שהרי אין בו כח להוליד.]

2 [עי' בהערה הקודמת.]