פ"י, רק בינ' פעו', נק' מ"ר פְּרֻדוֹת, — חִלֵּק, הבדיל,  trennen, teilen; séparer, diviser; to separate, divide:  ופניהם (של החיות) פְּרֻדוֹת מלמעלה שתים חוברות איש ושתים מכסות את גויתיהנה (יחזק' א יא). — ובתו"מ: אוכל פרוד אינו מצטרף (ר' דוסא, טהר' ח ח). נמצא (השרץ) ע"ג (זיתים) פרודים והוא נוגע בכביצה טמא, פרודים ע"ג פרודים אף על פי שהוא נוגע בכביצה אין טמא אלא מקום מגעו (שם ט ט). וכפות תמרים, ר' טרפון אומר כפוּת, ואם פרוד יכפתנו (ספרא ויס, אמור פרק טז). רואין את (הקציעות) העליונות כאילו הן פרודות (ר"מ בשם ר"א, זבח' עג.). — *וימים פְּרוּדִים לא רצופים: לפורים שלשה ימי הצום אין מתענין אותם רצופין אלא פרודין שני וחמישי ושני (סופר' יז ד). — ובסהמ"א: בור שבין חצירות הפרודות זו מזו ומפסיק ביניהן כעין מבוי קטן (רש"י, ערוב' פה., ד"ה בור). — ואמר הפיטן: זכור צג בפרק להסגיר שרידי, קם בראש דרכים לסעוד את רודי, רדף ומסר בידם פרודי רפודי (ר"א קליר, זכור איש, קרוב' שבת זכור). קנינך ארבע יסודות לפנים פרדות באונך (רי"צ גיאת, קנינך, שעה"ש 19). ותוך שתיהן וביניהן הרוח וחמימה כל פרדות ונצמדות הם יסודות להמה (ר"י הלוי, יחו לשון, דיואן ג, 76). — ואמר המשורר: פניני שיר אשר לבי חריטן היש משיב פרדותן לחוטן, ליפות צוארי שרן בדרן וספירן וכל אבני בהטן (יצחק אבן עזרא, פניני שיר, שעה"ש 159). וקהלת עלי שמך מקֹרא ביען כי בך נודעו דבריו, השיבות פרודתן לחוטן ואספת בדלחיו ודריו (הוא, הממך הזמן, ראב"ע כהנא ב, 125). — °ובמשמ' שאינו מצטרף לזוג: בכל יום ויום היה המן יורד להם לישראל פרודות פרודות ובשבת זוגות זוגות (הלכות גדולות, 122). — °ידעות פְּרוּדוֹת, שכלים נפרדים: הצורה הזאת וכו' יודעת ומשגת הדעות הפרודות מן הגולמים ויודעת בורא הכל ועומדת לעולם (רמב"ם, יסודי התורה ד ט). — ועב' °פָּרַד, עמו, נִפְרַד, ואמר הפיטן: זע ויחרד זורז וירד בשמעו כי מרר עדרו ופרד (ינאי, יקרא שמך, קרוב' לס' שמות, זולאי קטו).

—  נִפע', נִפְרְדוּ, נִפְרָדוּ, נִפְרָד, נִפְרָדִים, הִפָּרֶד-, הִפָּרֶד, יִפָּרֵד, יִפָּרְדוּ, יִפָּרֵדוּ, — א) נִפְרַד פלוני מפלוני, נפרד מעל פלוני, מעמו, התרחק ממנו,  sich trennen entfernen; se séparer, éloigner; to separate, go away:  הלא כל הארץ לפניך הִפָּרֶד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה (בראש' יג ט). ויסע לוט מקדם וַיִפָּרְדוּ איש מעל אחיו (שם שם יא). ויי' אמר אל אברם אחרי הִפָּרֶד-לוט מעמו וכו' (שם שם יד). וחבר הקני נִפְרָד מקין מבני חבב חתן משה (שפט' ד יא). שאול ויהונתן הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נִפְרָדוּ (ש"ב א כג). הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יִפּרד1 (משלי יט ד). — ובתו"מ: לתאוה יבקש נפרד זה לוט שנפרד מאברהם (הורי' י:). וכשאתם נפרדים מתורתו אתם נעשים כסוסים נפרדים במלחמה ולא תהיה לשונאיכם תקומה (מדה"ג דבר', ראש פ' ראה, הסגלה, 124). — ב) שהפרידו וחלקו אותו לחלקים, נִפְרַד הנהר: ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יִפָּרֵד והיה לארבעה ראשים (בראש' ב י). וְנִפְרְדוּ גוים, נפוצו, נתחלקו לארצותיהם, לשבטיהם וכדו': מאלה נִפְרְדוּ איי הגוים בארצותם איש ללשנו למשפחתם בגויהם (שם י ה). אלה משפחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נִפְרְדוּ הגוים בארץ אחר המבול (שם שם לב). שני גוים בבטנך ושני לאמים ממעיך יִפָּרֵדוּ ולאם מלאם יאמץ (שם כה כג). —  נתפזרו האנשים לכאן ולכאן: ואנחנו נִפְרָדִים על החומה רחוקים איש מאחריו (נחמ' ד יג). — ובתו"מ, נפרדו העלים: נפרצו עליו (של הלולב) פסול, נפרדו עליו כשר (סוכ' ג א). — ג) °ובנגוד אל נחבר ומֻרכב: והגוף אחד והמאורעים תשעה והן וכו', ישיבה, כל שהוא נפרד ונחבר ומתהפך לכל צד (הורית הקורא, דרנבורג, 12). הסוגים והמינים והחלקים והמדות המיוחדות והמלות הנפרדות והמורכבות בדרכים הנחלקים מההרכבות וההקשות המחוברות וכו' (ר"י א"ת, כוזרי ה יב). המלות המורות בלשון כל אומה שני מינים נפרדות ומורכבות, והנפרדות כמו הלבן והשחור והאדום והדומה לזה, המורכבות כאמרנו האדם חי או ראובן חכם (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 23). — °ובמשמ' נִתָּן להפרד, שאפשר להפרידו, trennbar; séparable; separable: ומן הראיות על הפרד הנפש מהגוף ושאיננה צריכה אליו וכו' (ר"י א"ת, כוזרי ה יב). והוא (המקרה) שני מינין, האחד מקרה מתמיד בלתי נפרד מהדבר שהוא נמצא בו וכו' כשחור שאינו  נפרד מהעורב והפחם וכו', והשני מקרה נפרד ימצא עת ויפקד אחרת ונושאו קיים (ר"ש א"ת, פי' המלים הזרות בסוף מו"נ). וזה אמנם יתאמת בדברים אשר כאשר יצדקו נפרדים יצדקו מורכבים (קצור אבו רשד לס' ההטעאה). — ד) °נִפְרָד במשמ' עצם רוחני, שכל נִפְרָד, צורה נִפְרֶדֶת2, דעה נפרדת: השכל לרוב דקותו לא ישיג רק דברים שאינם גשמיים כצורות הנפרדות (רוח חן ה). שיש נבראות גם כן עצומות אי איפשר לאדם להשיגם כפי מה שהם והם הדעות הנפרדות (ר"ש א"ת, מו"נ א לז). ואבאר ראיותיהם במציאות השכלים הנפרדים ואבאר השתוותם ליסוד תורתנו ר"ל מציאות המלאכים (שם ב ב). שהשפע המגיע ממנו יתעלה להמציא שכלים נפרדים ישפע מן השכלים גם כן להמציא קצתם אל קצתם עד השכל הפועל, ואצלו תפסק המצאת הנפרדים, וכל נפרד תשפע ממנו ג"כ המצאה אחת (שם שם יא). ואמנם יאמר לפעולות הצורות הנשואות בחמרים ולפעולת הנפרד פעולה בשתוף השם, ולזה לא יתחייב מהיות הנפרד בלתי עושה בעת אחת אשר יעשהו אחר כן (שם שם יח). — ואמר הפיטן: רשמו צורות נפרדו חקי אמונות, עצמו עד לא יגדו וברוב תבונות חכמו כי בם ילדו כל התמונות (ראב"ע, כח אשר יוכל, איגר 71). — ה) °נִפְרָד במשמ' אישי, פרטי: לא הצורה הכללית אבל הנפרדת (באור תאמסטיאוס על מאמר הנרשם באות למד מס' מה שאחר הטבע, הוצ' לנדויאר, יא). — ו) °נִפְרָד במשמ' פשוט, כמו פְּרָדִי (עי' שם) : והנפרד הוא אשר אין לו טבעים מתחלפים (מאמר אלגזלי בתשובת שאלות, הוצ' מלטר, ל). שהנפש אינה הווה מהתמזג יסודות הגוף לפי שהדבר המתחדש מהתמזג נפרדים אם שיגבר בו אחד מהנפרדים או יותר מאחד וישארו האחדים על צורותם, הנה תהיה הצורה המגעת כפי זה, ואם שינוצחו הנפרדים עד שלא ישאר אחד על צורתו ותחודש מזה צורה מאמצעיותם (ר"י א"ת, כוזרי ה יב). — ז) °מִסְפָּר נִפְרָד, שאינו זוגי, א, ג, ה, ז ועוד, עי' ערך נִפְרָד. —  ח) °בדקדוק, הצורה המחלטת של התבה בלי חבור עם הכנויים, ושם נִפְרָד, ההפך מן סמוך ונסמך, וצורת המלה בהספק, עי' ערך נִפְרָד.

— פֻע', בינ' מְפֹרָד, — מפזר, שנפרדו חלקיו זה מזה: ישנו עם אחד מפזר וּמְפֹרָד בין העמים בכל מדינות מלכותך (אסתר ג ח). — ובתו"מ: ל"ש אלא (גרוגרות) דרוסות אבל מפורדת לא (ר' אושעיא, שבת קמו.). חלב המת שהוא שלם והתיכו טמא, היה מפורד והתיכו טהור (נזיר נ:). — ובסהמ"א: והגוף לא יצא מאֻסף ומפֹרד, פעם יתאסף ופעם יתפרד, ותו המאסף שלא יהיה רחוק בין שני גרמים, ותו המפֹרד שיהיה רחוק ביניהם (ראב"ע, ערוגת החכמה ופרדס המזמה, כהנא ב, 58). ראיתי את הגוף המאסף מפֹרד תחת היותו מחובר (שם שם). — °ובמשמ' מליצה לא שקולה ולא חרוזה, עי' ערך מְפֹרָד. — ועב' °פֹּרַד, כמו נִפְרַד, ואמר הפיטן: פרחה נפשו אל מעונה וכו' פֹּרדה מתוך נדנה (רסע"ג, אם לפי בארך, תוכחה, סדור רסע"ג, תז).

— הִפע', הִפְרִיד, מַפְרִיד, יַפְרִיד, יַפְרִידוּ, הַפְרִידוֹ, — ההפך מן חִבֵּר, הרחיק, הבדיל, כמו קל: והכשבים הִפְרִיד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן (בראש' ל מ). בהנחל עליון גוים בְּהַפְרִידוֹ בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל (דבר' לב ח). ויהי המה הלכים נלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש וַיַפְרִדוּ בין שניהם (מ"ב ב יא). איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מַפְרִיד אלוף (משלי יו כח). מדנים ישבית הגורל ובין עצומים יַפְרִיד (שם יח יח). כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יי' לי וכה יסיף כי המות יַפְרִיד ביני ובינך (רות א יז). — ובמדרש: ונרגן יפריד אלוף וכו' זה הנחש וכו' שהפריד אלופו של עולם (מד"ר בראש' כ). — °ובמשמ' פ"ע, מתפשט: (נהר פרת) שמפריד[3] והולך עד שיכול לגרפו במגרפה (ילק' שמע' דבר' תתא).

— התפ', הִתְפָּרְדוּ, יִתְפָּרְדוּ, יִתְפָּרָדוּ, — כמו' נפע', התרחקו איש מאחיו והתפזרו: כי הנה איביך יי' כי הנה איביך יאבדו  יִתְפָּרְדוּ כל פעלי און (תהל' צב י). ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יִתְפָּרָדוּ[4] (איוב ד יא). איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יִתְפָּרָדוּ (שם מא ט). — והתפרדו העצמות: כמים נשפכתי וְהִתְפָּרְדוּ כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי (תהל' כב יה). — ובתו"מ: נתפצעו האגוזים נתפרדו הרמונים נתפתחו החביות נתחתכו הדלועים נתפרסו הככרות יעלו באחד ומאתים (ערלה ג ח). אין שם כהן נתפרדה חבילה3 (אביי, גיט' נט:). (כשמת אנטונינוס) אמר רבי נתפרדה חבילה (ע"ז י:). וכל עובדי עבודה זרה יתפרדו כמוץ לפני רוח (מד"ר' תהל' צב י). — ובסהמ"א: והגוף לא יצא מאסף ומפֹרד פעם יתאסף ופעם יתפרד (ראב"ע, ערוגת החכמה ופרדס המזמה, כהנא ב, 58). וא"י אפשר התקבץ החלקים ההם ופרודם אלא בתנועתם הנה בהכרח יצטרכו לקיים הרקות עד שיוכלו החלקים ההם להתקבץ ולהתפרד ותככן תנועת המתנועע ברקות ההוא אשר אין גשם בו ולא עצם מהעצמים ההם (ר"ש א"ת, מו"נ א עג). הכַּמָּה חקקוהו שהוא כל דבר שאי אפשר שישוער כלו בחלק ממנו וכו' וכל אלה נחלקים לשני מינין, כמה מתדבק כמה מתפרד וכו' וחקקו הכמה המתפרד שהוא מה שאי אפשר שימצא באמצעות דבר ממנו גבול שיושם תכלית משותפת לשני חלקיו אשר סביב התכלית ההוא (הוא, פרוש המלים הזרות בסוף מו"נ). — °ובדקדוק, הִתְפָּרֵד, בא בנִפְרָד, בלשון יחיד: חיים לשון רבים ולא יתפרדו (ראב"ע, בראש' כג א).

— פִע', *פִּרֵד, פֵּרַד, — פֵּרֵד את הרמון, קרע או חתך את קלפת הרמון, כדי שיהיו גרעיניו פתוחים לשמש ויתיבשו[6],  (zum Trocknen) aufmachen; ouvrir; to open up:  הרמון שפרדו חבור עד שיקיש עליו בקנה (עיקצ' ב ו). מפרדין[7] רימונין לעשותן פרד וסוחטין ענבים לעשותו צימוקים (תוספת' שביע' ו כט). מפצעין באגוזין ומפרדין ברימונים ומדיחין בכבושין ביום הכיפ' עם חשיכה ואינו חושש שמא מתקן מקודש לחול (שם שבת יב טז). — ובגרוגרות: מה דייש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו, יצא הבודל[8] בתמרים והמפרד בגרוגרות והיין משיפקה והשמן משירד לעוקה (ירוש' מעשר' ב ו). וּפֵרֵד את הביצה במסננת, פתי אותה ונתנה במסננת[9]: כיני מתני' מפרדין ביצה במסננת של חרדל (ירוש' שבת כ ב).