1, ש"ז, בכנ' פִּרְדּוֹ, מ"ר פְּרָדִים, פִּרְדֵיהֶם, —  Maultier; mulet; mule: ויקמו כל בני המלך וירכבו איש על פרדּוֹ וינסו (ש"ב יג כט). ואבשלום רכב על הַפֶּרֶד ויבא הַפֶּרֶד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והַפֶּרֶד אשר תחתיו עבר (שם יח ט). אולי נמצא חציר ונחיה סוס ופרד ולא נכרית מן בהמה (מ"א יח ה). והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה ליי' בסוסים וברכב ובצבים וּבַפְּרָדִים ובכרכרות (ישע' סו כ). מבית תוגרמה סוסים ופרשים וּפְרָדִים נתנו עזבוניך (יחזק' כז יד). וכן תהיה מגפת הסוס הַפֶּרֶד הגמל והחמור וכל הבהמה (זכר' יד יה). אל תהיו כסוס כְּפֶרֶד אין הבין (תהל' לב ט). וגם הקרובים אליהם עד יששכר וזבלון ונפתלי מביאים לחם בחמורים ובגמלים וְבַפְּרָדִים ובבקר (דהי"א יב מ). — צֶמֶד פְּרָדִים: יתן נא לעבדך משא צמד פְּרָדִים אדמה (מ"ב ה יז). — ובתו"מ: הסוס והפרד, הפרד  והחמור, החמור והערוד אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה (כלא' א ו). פרדה שתבעה זכר אין מרביעין אותה לא מן הסוס ולא מן החמור אלא מן הפרד (תוספת' כלא' א ח). לא יקשור סוס לפרד ופרד לחמור וחמור לערוד מפני שמנהיגין זה את זה (שם שם ה ה). ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דיעה באדם הראשון וכו' והביא שתי בהמות והרכיב זו בזו ויצא מהן פרד (ר' יוסי, פסח' נד). פרד בימי ענה היה שנאמר הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר (רשב"ג, שם שם).