°, ש"ז, — שה"פ מן א. פָּרַד, כמו פֵּרוּד: לא נשאר עתה כי אם המחלוקת הששית מן השש והוא שיהיה מפורר או מחובר לענין והאוסף והפרד הוא הענין (ראב"ע, ערוגת החכמה ופרדס המזמה, כהנא ב, 59). —  ואמר המשורר: ולא חבר אנוש כי אם לפרד להוציא מלאם אחד לאמים, ולולא נפרדו מאז בני איש אזי לא מלאה ארץ עממים (ר"י הלוי לרמב"ע, ידענוך נדד, דיואן א, 154). — °ובנגוד לזוג, זוג או פרד, מספר שאינו יוצא לצרוף זוגות1, ungerade Zahl; nombre impair; odd number: הוא (האחד) עלת כל זוג וכל אחד ומכפילתו נהיה כל מנין זוג או פרד (רבנו נסים, פרוש יצירה, קונט' המסורת, דוקס).