* 1, ש"נ, מ"ר פרגיות, — כמו פְּרִיגָה, אפרוח של תרנגלת, Kucken; poussin; chicken: אין פוסקין לא על האפרוחים ולא על הפרגיות ולא על הדגים שבטבריא (תוספ' ב"מ ו ה). הביאו לפניו כרוב ודורמסקין ופרגיות וכו' קפץ וברך על הפרגיות (ברכות לט.). רבי אמי אשכח פרגיות שחוטות בין טבריא לציפורי (ב"מ כ"ד:). — ובסהמ"א: פרגיות מה הן אומרות, יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמרו אמרי פיך (פרק שירה, שיר לעופות).
1 [המלה באה בסור' בצורה פְּרוּגָה או בערב' פַרוּג' فروّج במשמ' זו, ורֹב החוקרים חושבים אותה כשמית, וכן אף לֶו; והשוה את הערת לֶו בספרו של קרויס Lehnw.II, עמ' 477. ואולם למעשה אין הוראת המלה וצורתה מתבארת משרש פרג בשמית, ואף אין המלה בשום לשון שמית עתיקה. וכנראה אין זו אלא היונ' πτέϱυξ, πτέϱυγος, שפרושה עוף בעל כנף, ובפרט עוף צעיר, וממנו שם אף הפעל πτέϱυγιξω במשמ' עפעף כמו אפרוח וכד'.]