ב. פְּרֻדָה

°, פרודה, ש"נ, — חלק קטן, קטע קטנטן, גרגיר זרע1, Teilchen, Körnchen; particule ,granule; particle, granule: והם אבני החול שהם פרודות קטנות (רד"ק, סה"ש מעה). — ואמר המליץ: לא יפרחו פרודות תחת מגרפותיהם טרם יבקעו ואמת לא תצמח עד יֹשׂרש הכזב מעל תלמי הרעיון (ר"י סטנוב, משלי אסף כב כא). ראש זמרת הארץ ומסחרה הפלפל הנזכר אשר יקרא גם פרודות גן עדן ע"ש ריחו הנעים והוא ממין הבושם וכו' אשר יגדל על שוכה דקה כזמורה ותשלשל סביב גזע אילן או מקל עליה נרתקאות אשר בהם הפרודות הקטנות כגרגרי  הקנבוס (ר"ש בלוך, שבילי עולם ב, ארץ הפלפל, כח:). — ונוהגים להשתמש במלה זו במשמ' Molekül; molecule, ועי' א. פָּרַד, בינ' פָעוּ'.



1 [לפי המפרשים שבארו פְּרֻדוֹת שבמקרא במשמ' גרגרי זרע.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים