*, ש"ז, — שה"פ מן פָּרַע, א) פֵּרוּעַ ראש, מצב הראש הפרוע, גלוי הראש, Entblössung; découvrement; uncovering: ראשה פרוע דאורייתא היא דכתיב ופרע את ראש האשה ותנא דבי רבי ישמעאל אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש (כתוב' עב.). קלתה אין בה משום פרוע ראש (רבי אסי בשם רבי יוחנן, שם עב:). — ב) גלוי חלק אחר בגוף: מאי כל זמן וכו' שאין חבירו רואה את פרועו (ברכ' סב.). — ובסהמ"א: וצא בשעה שאין בני אדם מצויין בחוץ שאם לא תעשה כן תצטרך להתרחק מן בני אדם עד כדי שלא יראו פרועך וכשאתה מקדים ומחשיך תוכל להפנות באיזה מקום שתרצה (רגמ"ה, תמיד כז:). כדרך שנפנה ביום, לענין פרוע טפח וטפחיים (רש"י, ברכ' סב.). ורבא סידר לבניו שורה אחת למזרח ושורה אחת למערב כדי שישב עליהם לנקביו ויהיה פרועו מלפניו ומלאחריו לצפון ולדרום (סמ"ג מ"ע סי' קסד). ומדרכי הצניעות הוא ג"כ שלא ילכו שני בני אדם יחד לבית הכסא אחד שלא יראה האחד פירועו של חבירו או ישמע עיטושו (הלבוש או"ח ג ב).