פֵּרוּךְ
°, ש"ז, מ"ר פֵּרוּכִים1, פירוכין, — גֶּרֶשׂ, גריסים, Graupen; orge perlé; barley groats, ואמר הפיטן: יורה ומלקוש באבם פורכים כח תת באביבים רכים כרמל להקליא אביב פרוכים (ר"א קליר, הנם, מוס' שבת החדש).
1 [עפ"י הארמ' שבתרג': אביב קלי בנור פירוכן רכיכן (אונקלוס, ויקר' ב יד)].