* 1, פירוק ש"ז, — שה"פ מן פָּרַק, א) פעֻלת הפורק את הבנין, המשכן וכליו, המזבח, Abbau demontage; dismounting: הנותן על גבי המזבח בשעת פירוקה או בשעה שגלה הרוח את היריעה לא עשה כלום (תוספת' זבח' יג ג). על דעתיה דרבי יוחנן היה שם שבע עמידות וששה פירוקין, על דעתיה דר' חייה היה שם ארבע עשרה עמידות ושלש עשרה פירוקין (ירוש' יומא א א). ואף בשעת פרוקו והקמתו (של המשכן) איני חפץ באחרים שיפרקוהו ויקימוהו אלא הם (מד"ר במד' א). פירוקן (של הארון, השלחן, המנורה) בשעת מסעות כעמידתן בשעת חניית מסעות (שם שם ד). — וּפֵרוּק המשא: א"ר הונא אכסדרה אין ד' אמות, טעמא מאי, משום פירוק משאו (ב"ב יא:). — ובסהמ"א: לא נאמר דין גוד או אגוד בד' אמות של פירוק משא ולא במה שצריכים ליציאה וביאה (שו"ע חו"מ קעא יז). — °וּפֵרוּק האברים המתפרקים ופרוק החבור באברים: שאין הטעם תלוי אלא בפירוק אברים, בין יונק בין שאינו יונק דיה שעתה (רש"י, נדה ט., ד"ה קמ"ל). פרוק החבור באברים הגדולים ירפא בהשואה והקשירה הנאותה (קאנון א ד כח). — וּפֵרוּק עֹל, פריקת על: ואין זה (תנועת הראש) קבלת עול מלכות שמים אבל פירוק עול וראוי להוכיח על זה תוכחה רבה (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, ואתחנן, קנט.). ודין לחפש מאיזה זמן היה פרוק העול הזה אחר שבזמן בית שני יש הודאה גדולה כי היו עושים ע"פ הראייה (ר"א הקראי, ג"ע, קדה"ח ד, ה.). — וּפֵרוּק הקלפה: נמצ' הזורה הבורר והמרקד כולן מעבירין פסולת המעורבת באוכל ואינה מחוברת ואינה כגון קליפה שצריכה פירוק כגון עפרורית שצריך ניפוץ אלא מעורבת בלבד (ערוך ערך דש). — °ובהשאלה פֵּרוּק הקֻשיה, הסרת הקשיה ע"י פתירתה, Lösung (e. Frage); solution: ובטל פירוקינו הראשון שאמרנו ופירקנו פירוק אחר (תשו' הגא' הרכבי תכה, 219). ובא רב אשי לפרק פירוק אחר מפשוטה של משנותינו (שו"ת הגא' מן הגני', גינזבורג ב, 10). והפירוק הזה הוא ההלכה שאין אנו חייבין לברך על הריח ברכה אחרונה ודיינו לברך לפניו (ר"ש בן חפני גאון, שערי ברכה, בית תלמ' ב, 379). ודעתנו בפלאון חכמותיו וחדרי תבונותיו וקושייו ופירוקיו ותרביציו2 וכחו בתורה יותר מדעת זולתנו (מכתב מימי הגאו', הקדם ג א-ב, 3). וחזרנו לפרק פירוק אחר (ר"ח, שבת עג.). ומפני מה לא פירק פירוק זה לגבי חולב עז (הוא, שם קמה.). ולא מצא פירוק לדבריו (הוא, ביצה ג.). שלא פירקנו זה הפירוק להראות שעדותן מעשה אלא להראות שעדותן אינה מעשה (רי"ף, סנה' פרק ז, טז:). ובתלמוד ארץ ישראל פרקו פירוק אחר חביב (רבנו נסים על שבת, גולדנתל, כט.). והקשו קושיות שיש להשיב ופירוקים שראויים לתרץ הם והאמוראים שעמהם (רש"י, ב"מ פו., ד"ה סוף הוראה). אנשים שהוסיפו על כל מה שזכרנו בעיון התלמוד והשתדלו בגרסות וקריאת הלכותיו מבלי פרוק קושיותיו ופתח סתומותיו (ר"י א"ת, חו"ה, עבודת האלהים ד). צריך להתבונן בקושיא ובתשובתנו בפירוקה, וקודם שאזכור הקושיא ופרושה אמר כי כבר ידע כל עברי וכו' (ר"ש א"ת, מו"נ א ב). ואמרו בפירוק הקושיא ההיא המקרה אין קיום לו (שם שם עג). ושם שאלנו שאילה ראויה להזכירה הנה עם פרוקה דרך קצרה להיותה מעין שאילתך גם היא (הוא, יקוו המים כ, 128). לפיכך צריך אתה להשתדל לדעת פירוק הקושיות וסילוק הספיקות ביגיעת התלמוד (ר"י אבן עקנין, ס' מוסר ב יח). וכן נהגו בשאר מקומות להעלותו בדיחוי או בפירוק עד שתסתייע הדבר (רז"ה, ספר הצבא, מדה כ). לפי שיש בהם ובכל אחת מהם כמה פרוקים ותירוצים נכרים ומפורסמים לכל בן דעת (ר"ש אלמולי, פתרון חלומות, יח:). — ואמר המליץ: ושבקושיותיו ופרוקיו (של התלמוד) בשאלותיו ותשובותיו מן העוות והעקמומיות (ר"א צויפל, שע"י ג, השקפה לטובה, יד:). — ב) °הִפָּרְדוּת חלק הדבר זה מזה, פזור חלקי הדבר, Aufgelöstheit, Lockerheit; incoherence, dissolution; looseness: וכשיהיה היסוד רקיק פשוט רחוק מהפזור והפרוק תשוה לו האחדות ותסכים עמו (מקור חיים לרשב"ג ב כח). — ג) °פֵּרוּק החוש בין דבר לדבר, יכלת החוש להבדיל בין דבר לדבר, הבחנה, Unterscheidung (svermögen); discernement; discernment: ושים הגוף הקש ליסוד ושים הגוון הקש לצורה, וכן שים פרוק החוש בין הגוון והגוף והשגתו לצורת הגוון בעצמו הקש לפרוק השכל בין היסוד והצורה והשגתו לצורה בעצמה (שם ה ד). ואחר כך תעיין בפרוק עצם השכל באותה הצורה מזולתו (שם שם ו). ופרק כל אחד מהם מאחר בשכלך פרוק אמתי (שם שם עג). — ובמשמ' הבדל, הפרש: וצריך שתדע כי מי שהטיב לדעת פרוק אלו הצורות והכיר כל אחד מאלו העצמים מהאחר הגיע לתכלית הידיעה והתענוג (שם שם כז).