1, ש"ז, — סיר, קדרה לבשול, Topf; pot: שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בַּפַּרוּר ועשו אתו עגות (במד' יא ח). וגדעון בא ויעש גדי עזים ואיפת רמח מצות הבשר שם בסל והמרק שם בַּפַָּרוּר (שפט' ו יט). ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בַפָּרוּר כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו (ש"א ב יד). — ואמר בן סירא: מה יתחבר פרור אל סיר אשר הוא נוקש בו והוא נשבר (ב"ס גני' יג ב). — * עץ הַַפַָּרוּר, כף עץ לבחֹש בפרור: תבלין נדוכין במדוך של עץ והמלח בפך ובעץ הפרור (ב"ש, ביצה א ז).